מחשבות על חופש
בחופש הגדול
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
ההבחנה בין חירות שלילית – חופש מהגבלות באשר הן, לחירות חיובית – חופש לבחור ולעצב את חייך כראות עיניך, מיוחסת להוגה היהודי רוסי-אנגלי, ישעיהו ברלין.
בפתח החופש הגדול הזה, אנחנו מזמינים אתכן להקדיש יחד איתנו מחשבה על שתי צורות החירות בתוך מעשה המנהיגות החינוכית ולאור אתגרי התקופה. ההזמנה היא לראות איך אפשר ונכון להגדיל את טווח החופש על שתי משמעויותיו, השלילית והחיובית: אצלנו, בצוות, ובכל קהילת בית הספר. |
החופש הגדול הוא פסק זמן משמעותי שאנחנו לוקחים מהשגרה הקבועה: הילדות והילדים, המורות והמורים וההנהלה. בימים כתיקונם, לחופשה פונקציה בשמירה על רווחתם ושלומותם של אנשי הצוות במערכת החינוך: היא מאפשרת מנוחה מדרישות היום-יום האינטנסיביות של בית הספר; מספקת מרחב נשימה חיוני לעיבוד חוויות; הטענת מצברים פיזיים, רגשיים וקוגניטיביים; ושיקום תחושת האיזון והחוסן. המגמה של שחיקת מורים מוגברת, מאירה את נחיצותה של חופשת הקיץ גם בהקשר של צרכי המערכת. בימי חירום או משבר, כשהעומס הרגשי רב במיוחד, גם הצורך בחופש עשוי להיות מורגש מתמיד: בתקופות אלו, אנשי חינוך נדרשים יותר מתמיד לשמש עוגן רגשי עבור תלמידים והורים הנתונים בפחד ותעוקה, לצד התמודדויות אישיות דומות. לפיכך, המרחב לעיבוד, הטענת מצברים והחזרת האיזון הוא קריטי.
לאור מאורעות התקופה, החופש הגדול הנוכחי הוא הזדמנות להקדיש מחשבה לאופן בו אנו מבססים את התמיכה בצוות כחלק משגרות העבודה בבית הספר. אפשר להיעזר לשם כך בסקירה של המדענית הראשית. אך לא פחות חשוב מכך – החופש הגדול הוא הזדמנות להקדיש זמן למנוחה אמיתית ושלמה, שתתמוך בשלומות האישית שלנו.
|
| חירות ובחירה במציאות מורכבת |
השנה יצאנו לחופש הגדול בחופזה, אחרי כשבועיים שלא היינו נוכחים בבית הספר, בתוך מצב קיצוני של חוסר ודאות, מחסור במנוחה, פחד, הרס וכאב, כשהחופש האישי שלנו מוגבל ומאותגר מדי יום ושעה. כל זאת אחרי תקופה ארוכה של מלחמה שמתישה את הנפש, כשחטופים בני עמנו מצויים במצב של חוסר חירות מוחלט.
בספרו האדם מחפש משמעות, מנסח ויקטור פרנקל עמדה עמוקה ומהפכנית: גם כשאדם מצוי במצב בו החופש נשלל ממנו באכזריות, הוא עדיין יכול לשמור על חירות פנימית ולבחור את עמדתו כלפי מצבו. הבחירה הזו – מה לחשוב וכיצד, באיזה אופן לשאת את מצבי, איזה סיפור לספר לעצמי – היא-היא ליבת החירות האנושית, לדידו, ומה שנותן לחיים משמעות.
|
|
|
|
|
יאנוש קורצ'אק, איש חינוך שחי, פעל וכתב גם הוא בשואה, בתנאים דומים לאלו בהם פרנקל ניסח את הגותו, הוא דוגמה למימוש של החירות הפנימית הזו בגטו – וגם לחינוך לאורה. הוא מימש אותה באינספור בחירות יומיומיות, כשבראשן זו שהוא מפורסם בה יותר מכל – בחירתו ללוות את חניכיו בדרכם האחרונה, באהבה, בסולידריות ובהשלמה. שניהם, כל אחד בדרכו, מזכירים לעולם שהחירות האמיתית אינה תלויה רק בגבולות שמציירת המציאות, אלא גם ביכולתנו להתמקם בתוכם כבני אדם שלמים.
|
|
|
|
|
הבחירה בתקווה בתקופה הנוכחית היא לא מובנת מאליה, במהלך חודש יולי נקדיש לה סדרת הרצאות – "קיץ של תקווה" |
חופש על שתי משמעויותיו בתפיסת הניהול המצמיח
ניהול מצמיח: כיצד מצמיחים צוות חינוכי שמרגיש במיטבו ומתפקד היטב הוא מסמך תפיסה שגובש במכון אבני ראשה על בסיס מחקרי. הנחת היסוד היא שמנהלים ומנהלות של בתי ספר יכולים להביא לשגשוג של המורים ובעקבות זאת – של התלמידים, אם יתמכו בארבעה צרכים נפשיים בסיסיים של הצוות. לצד הצורך בקשר, שייכות וביטחון, שהתייחסנו אליו בגיליון הקודם של המידעון, והצורך במסוגלות, שני הצרכים הנוספים נוגעים לחופש: הצורך בחופש מכפייה, במשמעות של חירות שלילית, והצורך בגיבוש ומימוש של מצפן פנימי אותנטי, במשמעות של חירות חיובית.
הצורך בחופש מכפייה נוגע לרצון להרגיש שלא לוחצים עליך לעשות דבר-מה, ומכבדים את זכותך לבחור וליזום, אם תהיה מעוניין בכך. מחקרים מראים (Brehm & Brehm, 2017 ;Deci & Ryan, 2013) שעצם ההתערבות והכפייה מקוממים אותנו, אפילו אם אין לנו התנגדות חזקה לדבר מלכתחילה. הצורך בגיבוש ומימוש של מצפן פנימי אותנטי נוגע לרצון להרגיש שיש לך מרחב ואפשרות לברר מה הדברים שחשובים לך באמת בעבודה ולפעול על פיהם: ערכים כלליים וחינוכיים, נטיות, עניין ומטרות הנגזרות מהם, כלפיהם יש לך תחושה של הזדהות ומשמעות.
השאלה שעולה בשלב זה היא איך מנהלים ומנהלות יכולים לתמוך בצרכים אלו אם רוב המסגרות הבית ספריות נתונות בתוך מערכת של דרישות וציפיות, פנימיות וחיצוניות? האם זו בכלל שאיפה ריאלית בתוך מבנה המערכת הקיים? היכולת לעמוד על מימוש ציפיות באופן שאינו פוגע בצורכי החופש של המורים היא אכן אתגר חינוכי גדול. במסמך ניהול מצמיח, המבוסס על תיאוריית ההכוונה העצמית, מוצעות פרקטיקות ניהול (עמ' 27-28, לוחות 1 ו-2), אשר מאפשרות הצגה תומכת אוטונומיה של ציפיות המנהלת כך שהמורים לא חשים שהצורך שלהם נפגע ותוסכל. |
|
|
|
|
|
רגע של פילוסופיה: רוסו ואמיל
העיסוק בחירות עומד בלב-לבה של המחשבה הפילוסופית, בראש ובראשונה בשאלה על קיומו של רצון חופשי. פילוסופים פוליטיים עסקו בשאלת החירות בעיקר בפריזמת המתח שבין חופש וכפייה בתוך הישות המדינית. גם הפילוסופיה של החינוך עסקה באינטנסיביות במתח הזה בהקשר לעשייה החינוכית. ז’אן-ז’אק רוסו נחשב לעיתים קרובות לאביו של זרם "החינוך החופשי", אשר את עקרונותיו ניסח בספרו אמיל, או על החינוך. רוסו ראה בחירות לא רק אידיאל אישי, אלא גם אמצעי חינוכי: הילד הבדיוני אמיל גדל בטבע בכפר ומתחנך על ידי התנסות אישית, חופשית ובלתי אמצעית. עם זאת, קיים מתח עמוק באמיל, שבא לידי ביטוי תמציתי וקולע בציטוט הבא: "(...) אין ספק שעליו לעשות כרצונו בלבד, אך אל לו לרצות אלא את מה שברצונך שיעשה" (עמ' 237). ז'אן-ז'אק, מחנכו של אמיל, נוקט לכאורה בחינוך על ידי אי-עשייה. עם זאת, הוא מעצב את סביבתו לפרטי פרטים באמצעות אינספור מניפולציות. מבקריו של רוסו טענו כי דווקא האשליה ההרמטית של חופש, יוצרת שיעבוד מוחלט וטוטלי.
|
שיח על חופש עם הצוות החינוכי
בגיליון הקודם של המידעון עסקנו בנושא של קשר ובחשיבות של שמירה על קשר במהלך החופש הגדול, ובייחוד בזה הנוכחי. אחד הרעיונות שהוצעו היה קיום של "פרלמנט זומי" של הצוות במהלך החופש – מפגשים וולונטריים בזמנים קבועים, כשיחת "מה נשמע" פתוחה, או סביב נושא מארגן. ניקח את הרעיון צעד קדימה ונציע לקיים מפגש סביב הסוגייה של חופש בעבודה החינוכית – באופן שמעורר מחשבה ורפלקציה, ועם זאת פתוח, זורם, לא מכביד. חופשי.
לפניכן מופיעים "קלפים" עם שאלות שונות לדיון.
|
להלן מספר הצעות לאופן קיום המפגש בזום:
אפשרות 1: בחרי שאלה אחת, או מספר שאלות הקשורות זו לזו, והשתמשי בהן כמעורר לשיחה פתוחה.
אפשרות 2: הציגי בזום לוח עליו פזורות כל השאלות (בקובץ המצורף). כל משתתפת בוחרת "קלף" ומתייחסת לשאלה שרשומה עליו.
אפשרות 3 – וריאציה וואטסאפית: שלחי את קובץ הקלפים עם השאלות והזמיני את הצוות להתייחס באופן וולונטרי אל אחת מהן. אפשר גם לבחור שאלה פתוחה אחת בכל פעם ולשלוח בוואטסאפ – להתייחסות בפורום או להירהור עצמי.
💡אפשר לפתח את הדיון ולקחת אותו לפגישת צוות רשמית גם במהלך השנה. |
חינוך וחופש בקולנוע
החופש הגדול הוא זמן מושלם לפעילויות לנפש, שלא תמיד נמצא להן פנאי במהלך השנה. אספנו המלצות על כמה סרטים מעוררי השראה על חינוך וחופש מזוויות מגוונות.
יומני החופש (Freedom Writers, 2007) – כתה של נערים ונערות בעוני והדרה בארה"ב, מוצאת את דרכה לשחרור מהגורל הכביכול ידוע מראש. זאת בעזרתה של מורה אידיאליסטית וטוטאלית לספרות, כתיבה של יומנים אישיים ולימוד משותף על השואה. מבוסס על סיפור אמיתי (זמין באפל טיוי או פתוח להשכרה באמאזון וידיאו).
חופשיה ומאושרת (Happy-Go-Lucky, 2008) – פופי, מורה צעירה בבית ספר יסודי, צבעונית ועליזה, מחנכת את תלמידיה בסגנון יצירתי ופתוח. המפגש שלה עם מורה לנהיגה קשוח וקודר משמש מצע להירהור על דרכי הוראה שונות (זמין באפל טיוי או פתוח להשכרה באמאזון וידיאו).
לקרוא את לוליטה בטהרן (Reading Lolita in Tehran, 2024) – על כוחן של השכלה ותרבות לשמש ביטוי אישי לחירות, בחיים תחת משטר דכאני. סרטו של הבמאי ערן ריקליס על בסיס ספר בשם זה (הקיץ בבתי הקולנוע).
|
"חלק מתפקידו [של המנהל] הוא לשמש כמזרז לשחרור של הטמון באחרים בכוח; אך אין הוא ממלא משימתו זו אם איננו משחרר ומפתח בעצמו גם את הטמון בו. משלח־היד שלו הוא טיפוח בני אדם; אך גם הוא עצמו הינו בין האנשים הללו." (קרל רוג'רס, החופש ללמוד, עמ' 208). |
|
|
|
| | * התוכן מנוסח בלשון נקבה אך פונה לכלל המינים במידה שווה |
|
|
|
| |
