קיימות וקורונה
"להרגלים התרבותיים שלנו יש השלכות בריאותיות, כך למדנו בתקופת הקורונה",
אומרת ד"ר יובל. "תשוקתנו לטוס ולטייל ברחבי העולם והנטייה שלנו להתגודד בקבוצות גדולות, הפכו מסוגיות סביבתיות (שריפת דלקים וזיהום אוויר), חברתיות וכלכליות לסכנה בריאותית מוחשית ומיידית".
"מאידך, סימנה תקופת הקורונה גם חלופות לקיום בריא יותר, לנו ולכדור הארץ, שממשאביו אנו נהנים: הבנו שכסף וצרכנות לא יכולים לפתור הכול. נזכרנו בחשיבותה של סביבת הבית והקהילה המקומית כמערכות שיוצרות חסינות נפשית ופיזית".
"היו שבחרו בתקופה הזאת לטפח גינת תבלינים וירקות קטנה ליד הבית.
כך זכינו באתנחתא מבורכת משעות המסכים, במעט פעילות גופנית, בתפריט בריאותי, ובעיקר, במקור לשמחה נוכח עגבניות, חסות ופטרוזיליה שפתאום נחתו על שולחן המטבח, מעשי ידינו להתפאר!"
"הקניונים היו סגורים, היו פחות גירויים חיצוניים ואנשים חידדו את יכולת ההתבוננות שלהם בטבע המיידי שסביבם, אפילו בטווח של מאה מטרים. גילינו מחדש את ערכם של האנשים, הנופים, הצבעים והריחות, שנמצאים ממש מתחת לאפנו, שבמרוץ החיים המטורף אנו נוטים לפספס".
"הקורונה גרמה לנו לשאול את עצמנו, בעל כורחנו, שאלות על הרגלי החיים שלנו. האם אנחנו בעצם יכולים ורוצים להתנהל בצורה יותר ידידותית לעצמנו ולסביבה הפיזית והתרבותית שלנו? האם חיים מקיימים יותר יגנו עלינו טוב יותר מול פגעי הסביבה, הבריאות והעתיד הבלתי צפוי?"
|