אנו מזהים בעייה או שאלה שמטרידה אותנו כמחנכים, כהורים או כאזרחים, מציעים יוזמה קצרה ותכליתית לטיפול בבעייה, וחוקרים את פעולתנו.
האם אפשר יום בשבוע בלי בשר?
אפרת חקרה את חברותיה. התוצאות הפתיעו את כולנו.
מה נעשה עם העזובה במרחב בית הספר?
נור יזמה הקמת "קיר ירוק" וסחפה אחרי את כל תלמידיה וצוות המורים.
יחדיו הם תכננו ובנו מאפס קירות ירוקים (ממשטחים ממוחזרים, כמובן). הקירות מילאו את חצר בית הספר בחיים חדשים, בפרחי נוי ובתבלינים.
מה נעשה עם פיצוץ האוכלוסין?
חי חקר נערי מכינות קדם צבאיות ושנות שירות ובדק האם החשיפה למשמעות הריבוי הטבעי בישראל תגרום למי מהם לחשוב אחרת תכנון משפחה.
יהדות דתית וקיימות – ערכים מתנגשים?
שלמה חקר את ערכי שמירת חוקי הדת המובילים מורים מהזרם החרד"לי והפגיש אותם עם ערכים של קיימות ושמירה על הסביבה.
מרחב המחקר היה הקמה וניהול של מערך מיחזור (קומפוסטציה) של עודפי מזון מארוחות הצהריים של נערי הישיבה.
האם הביאה הפעולה את המורים לשינוי תפיסותיהם? לשינוי התנהגות?
כיצד מבינים ילדים והוריהם את מקומנו בין שאר היצורים החיים במערכת האקולוגית?
פז חקרה איך מחלקים ילדים והוריהם את מרחב המחייה המשותף עם הדורבנים המתרוצצים בשכונת מגוריהם – בית הכרם.
רחלי יזמה בניית תיבות קינון בגן הילדים וחשפה את הטף והוריהם לרעיונות של מגוון ביולוגי ושל שמירת טבע.
יעל בנתה גינה בחורשת הברושים שבהר אדר. האם גרם המעשה לשינוי עמדות של הורי הילדים?
חממת צמחים – מחנכת לקיימות?
לאנה חשפה את תלמידותיה מהחינוך המיוחד (בתפקוד נמוך) לערכים של שמירת טבע דרך עבודה בחממת בית הספר.
בשיתוף עם מהנדס החקלאות הבית ספרי, הם יצרו גן עדן קטן של צמחי מאכל וירקות לרווחת קהילת בית הספר כולו.
הגינה הקהילתית – שדה חברתי וסביבתי מסוג אחר
הינד הפגישה משפחות יהודיות וערביות בביה"ס בו היא מלמדת במרחב הגינה, סביב ארוחות משותפות מיבולי הגינה ובתרומת הבית.
נוגה חקרה את הגינה כמקום מפגש לתושבי השכונה, ואת מקומם של ה"עשבים רעים" שגדלים דווקא בלב הגינה בתוך המארג האקולוגי בגינה.
