נעמי לויצקי | 2024-1947
כדאי לקרוא - "סיבות להישאר של תהל פרוש הוא אסופה של מסות הנוגעות כולן, באופן חריף ושנון, בקשרים הטעונים שבין כסף לרגש, בין מעמד לזהות, או כמו שקוראת לזה פרוש, "המציאות הכלכלית־נפשית בישראל". לעתים הנושא גלוי ומפורש, כמעט מניפסטי ("זו כלכלה שמופרטת למשפחות העושר, שתומכת בצדקה ולא בצדק, שמחנכת לשנאת עניים, להמלכת עשירים, לתאוות בצע"), ולעתים, במסות היפות יותר בקובץ, התפרים סמויים ועדינים יותר." (מאיה בקר, ספרים חדשים שכדאי לקרוא, הארץ)
ספר טוב, ועמוק ומרגש - "תנחומים לאמי, ספרו של אסף רוט, מצליח להמריא לגבהים ספרותיים יוצאים מן הכלל. חלקו האחרון של הספר נקרא בנשימה עצורה ובתנופה פואטית יוצאת דופן. יהיה מעניין לעקוב אחרי אסף רוט גם בהמשך." (רון דהן, מוסף ספרות ותרבות, ידיעות אחרונות)
אם זה אדם, ספר המופת של פרימו לוי, בתרגום חדש, חודר אל מתחת לעור כשהוא מתאר את הארכיטקטורה האנושית והחברתית של אושוויץ - "במסגרת ההוצאה המחודשת, בתרגומו של מירון רפופורט, גם הושב בצדק שמו המקורי של הספר. אם זה אדם. זו פנייה התואמת יותר את רוחו של לוי, שהסגנון המצומצם של כתיבתו מסתיר מורכבות גדולה, אניגמטיות ופתח לפרשנויות סותרות. נועם שיזף, מוסף ספרים, הארץ
אחד הטקסטים החשובים של המאה ה–20 - "צלילות קריסטלית", "סופר שניחן ביכולת מדהימה לתשומת לב לפרטים ובמידה זהה של חמלה ואנושיות", "יצירת מופת", "סופר ענק", כותבת גילי איזיקוביץ, הארץ, על אם זה אדם ועל פרימו לוי.
"חלב אם, הספר הרביעי בסדרת פטריק מלרוז מביא לשיא את יכולות הכתיבה המבריקות של אדוארד סנט אובין. גם בספרים הקודמים סנט אובין הרשים בלשון צלולה, עתירת סרקזם, ובה בעת נושאת מטענים עצומים של רגש — בספר החדש הגיע לשיאים של יכולת תיאורית גם בסטנדרטים שלו." רונן טל, מוסף ספרים, הארץ
המלכה, האביר המסתורי והמשורר שכתב עליהם במנזר בירושלים
יציאת מהדורה חדשה של תרגום הפואמה עוטה עור נמר של שותא רוסתוולי היא הזדמנות להתוודע לאחת היצירות החשובות בתרבות המערב. משה גלעד, הארץ, בכתבה מרתקת.
אחת הסופרות המסעירות במאה ה–20
"כל הסיפורים, אסופת הסיפורים המרהיבה של קלאריס ליספקטור, מאפשרת לעקוב אחר התפתחותה של אחת הסופרות המסעירות במאה ה–20... זה ספר מרהיב ומסעיר, וכמו המְחברת שלו — לא ניתן להשוות אותו לשום דבר אחר". יוענה גונן, 'הארץ'.
משברי הרפובליקה, קובץ המסות של חנה ארנדט, שתורגם עכשיו, נכתב על אמריקה של ימי מלחמת וייטנאם, אבל מאפשר לחשוב מחדש גם על השבר הישראלי הנוכחי." שני פוקר, הארץ