ניוזלטר סתיו תשפ"ב
ספומבר - נובמבר 2021
|
חברות וחברי פורום ההמסרה,
בחודשים האחרונים זכינו לבצע מספר צעדים משמעותיים לקידום ההמסרה בישראל.
השקנו את תרגומו העברי של ספרו של פרימן טילדן "המסרת המורשת שלנו". זהו ספר בסיס בהמסרה, ופרטים על אפשרויות הרכישה מופיעים בהמשך.
תוכניות ההכשרה שלנו קורמות עור וגידים: סדנה אקדמית להתמקצעות בהמסרה בשיתוף אוניברסיטת חיפה תחל מיד אחרי החגים. ובקרוב נפרסם שתי תוכניות הכשרה נוספות: קורס הדס"ה - הדרכה מבוססת המסרה, וקורס תמר"ה - תכנון מבוסס המסרה.
אנחנו ממשיכים בתוכנית האירועים השנתית, הכוללת סיורים באתרי מורשת "מאחורי הקלעים" של ההמסרה ומפגשי המסרה בזום.
כמו כן, הוספנו מדור חדש - "אצלנו בחצר". במדור זה תוכלו אתם להציג יוזמות המסרה ולשתף את חברי הפורום בניסיון שלכם.
בברכת שנה טובה, כתיבה וחתימה טובה,
יעל במברגר בשם הצוות הבין-ארגוני לקידום ההמסרה בישראל
|
גם השנה תיפתח סדנה אקדמית להתמקצעות בהמסרה בשיתוף עם אוניברסיטת חיפה.
הסדנה תתקיים במסגרת התוכנית לתואר שני באוצרות מורשת, בחוג ללימודי ישראל באוניברסיטה חיפה. הסדנה תתמקד בהכרת מושגי היסוד, בהתנסות מעשית, בניתוח ובפיתוח המסרה מיטבית.
את הסדנה ירכזו וינחו ד"ר יעל במברגר, המרכזת את הפעילות של צוות ההיגוי הבין ארגוני לקידום ההמסרה בישראל, וד"ר אסף זלצר, ראש התכנית לאוצרות מורשת באוניברסיטת חיפה.
הסדנה פתוחה לכל אנשי המקצוע בתחום המוזיאונים, מרכזי המבקרים, הפארקים, גני החיות ואתרי המורשת.
|
|
|
|
|
הספר "המסרת המורשת שלנו" מאת פרימן טילדן
בחודש יולי האחרון זכינו להשיק את ספרו של פרימן טילדן "המסרת המורשת שלנו".
ספר זה נדפס לראשונה בארצות הברית בשנת 1957, והיווה פריצת דרך בכך שיצר מסגרת פילוסופית־רעיונית להמסרה. גם כיום, יותר משישים שנים לאחר שפורסם, הספר עדיין רלוונטי, ומשמש עוגן להתייחסות עבור העוסקים בתחום ההמסרה בכל העולם.
זהו התרגום העברי הראשון של הספר, והוא מתבסס על המהדורה הרביעית, שיצאה לאור בשנת 2007 על ידי The University of North Carolina Press, USA. המהדורה בעברית מצטרפת למהדורות בשפות שונות שיצאו לאור בשנים האחרונות.
לאור ההבדלים בין המקום והזמן שבהם נכתב הספר המקורי לבין המציאות הישראלית במאה ה־21, הוספנו לכל אחד מהפרקים התייחסות “בעין מקומית”. תוספות אלו ממחישות כיצד העקרונות והרעיונות המוצגים בכל אחד מהפרקים מיושמים בפועל באתרי מורשת, טבע ותרבות בישראל של היום. תרגום זה הוא נדבך חשוב בהבניית גוף הידע ובהתמקצעות בנושא ההמסרה בישראל.
הספר יצא לאור על ידי קרן קימת לישראל, בסיוע המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, משרד ירושלים ומורשת, רשות הטבע והגנים וקרן רמת הנדיב.
לקריאת פרקים נבחרים
|
|
|
|
|
לאחר עשר שנות תכנון ושיפוץ יסודי, נפתח שוב למבקרים מוזיאון "בית התפוצות" תחת שמו החדש "אנו – מוזיאון העם היהודי". המוזיאון על שלוש קומותיו כולל מוצגים אינטראקטיביים רבים, המפגישים את המבקר עם מגוון רחב של זהויות המרכיבות את סיפורה של היהדות. כיצד נבחרו התכנים ואמצעי ההמסרה? ואיפה אנו במוזיאון "אנו"?
סיור ומפגש עם אוצרת המוזיאון אורית שחם-גובר.
יום רביעי כ"ג בתשרי תשפ"ב 29.9.21, בין השעות 13:30-11:00.
בעלות דמי כניסה למוזיאון.
|
|
|
|
|
מה לפעילויות המסרה ולמחזור?
|
מהמקום הדחוי ביותר במדינה לפארק תעשיות משגשג לטיפול בפסולת. מסתכלים לזבל בעיניים, מריחים, נוגעים ולומדים עקרונות חשיבה ביקורתית בנוגע לאורח חיינו. הסיור עובר בין מתקני הטיפול ומיון הפסולת, והמרכז לחינוך סביבתי המרהיב ששוכן בליבו של אתר קליטת הפסולת המרכזי במדינת ישראל.
סיור בפארק המיחזור חיריה בהדרכתה של ריבה ולדמן, מנהלת המרכז לחינוך סביבתי בפארק.
יום רביעי, כ"א בחשוון תשפ"ב 27.10.21, בין השעות 12:30-10:30.
לאחר הסיור ניתן יהיה לסייר עצמאית בתערוכה החדשה העוסקת בארכיאולוגיה של המזבלה הראשונה של תל אביב בתקופת המנדט הבריטי, אשר לצידה מיצגי אמנות מרתקים.
|
|
|
|
|
אילו ציפורים היו דוברות כבני אדם
|
פארק הטבע והצפרות אגמון החולה-קק"ל, נמצא בליבו של עמק החולה, המהווה אחד מצירי נדידת הציפורים החשובים ביותר בעולם.
באתר מגוון אמצעי המסרה, ולאחרונה נפתח במקום מרכז מבקרים חדש בו יכולים המבקרים ליהנות מאטרקציות חדשות.
סיור בהדרכתו של מעוז בר-און, מנהל האתר.
בסיור נדון בהתפתחותם של של האגמון ושל אמצעי ההמסרה שבהם משתמשים באתר.
יום רביעי', כ' בכסלו תשפ"ב 24.11.21, בין השעות 13:30-11:00.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מוזיאון הרצל: אם תרצו אין זו המסרה
|
במוזיאון שבמרכז הרצל בירושלים נמצאים חפצים אותנטיים מחדר עבודתו של חוזה המדינה.
מפגש זום בהנחייתה של שלומית סאטלר, מנהלת חינוכית במרכז הרצל.
נספר את סיפורם של חדר העבודה של הרצל ושל חפציו האישים שנשמרו.
מה הם מספרים? מה הם מסתירים? ומה מכל אלו מעניין את הקהל?
יום רביעי, ז' בחשוון תשפ"ב 13.10.21, בין השעות 11:00-10:00.
קישור למפגש יישלח לנרשמים.
|
|
|
|
|
כיצד יוצרים מאתר היסטורי ואוספיו מגוון יצירות חדשות בשיתוף קהל
|
מפגש זום בו נבקר בצריף הנשיא בן-צבי ובשכונת רחביה במציאות רב שכבתית. נחשף לסדרה של מיזמים יצירתיים ביד בן-צבי שהתבססו על חומרי ארכיון (מסמכים וחפצים), ביניהם: 100 שנים לבואו של הנציב העליון הרברט סמואל, עוגות חתונה בסגנונות ועיצובים בהשראת אוספי 'ישראל נגלית לעין', ההצגה 'מניה -אגדה בחייה' בשיתוף קבוצת התיאטרון הירושלמי ועוד.
המפגש בהנחיית שחר פרבר קלמן וד"ר נירית שלו כליפא, אוצרות יד בן-צבי.
יום רביעי, ו' בכסלו תשפ"ב 10.11.21, בין השעות 11:00-10:00.
קישור למפגש יישלח לנרשמים. |
|
|
|
|
להתאמת נגישות לסיור או למפגש זום אנא צרו קשר
|
אמצעי תצוגה מספרים סיפור
מירי פלמ"ח
|
אתרי טבע, מוזיאונים, אתרי מורשת ומרכזי מבקרים מספרים סיפורים – סיפורים על אנשים, על הטבע, על התפתחות טכנולוגית ועוד. הסיפורים בנויים מאמצעי תצוגה שונים: קטעים כתובים - מכתבים וכתבי יד, ציטוטים, כתוביות הסבר; תמונות וקריקטורות; קטעי קול וסרטים; פסלים, חפצים ובימינו אלה גם חפצים המוצגים באופן דיגיטאלי. כשמדובר באתר טבע – האתר עצמו הוא המוצג.
אמצעי התצוגה הם אמצעי ההמסרה. האמצעים הללו והקשר ביניהם הם היוצרים את סיפורו של האתר.
כיצד יוצרים את הסיפור?
תפקידם של אנשי התכנון והחינוך במוזיאונים, לעזור למבקרים לראות את הסיפור, לדון בו, לבקר אותו ולהסיק ממנו מסקנות. לכך אנו קוראים המסרה, וכפי שהגדיר זאת פרימן טילדן אבי ההמסרה: "המסרה היא פעילות חינוכית המיועדת לחשוף משמעויות ויחסי גומלין באמצעות חפצים מקוריים, על ידי חוויה מיד ראשונה ובעזרת המחשה באמצעי מדיה שונים, במקום להעביר עובדות גרידא" ("המסרת המורשת שלנו", עמ' 30).
ישנן דרכים שונות להמסיר אתרי טבע ומורשת. אציג שתי דרכים הנמצאות בשני קצוות קשת ההמסרה: אחת, היא לספר למבקרים על המוצגים, בשעה שהקהל מאזין, והשניה, לתת למבקרים כלים להתבוננות בתצוגות וליצירת הסיפור בכוחות עצמם.
באפשרות הראשונה המבקר יוצא למסע מוגדר מראש בעזרת המדריך – המדריך יעמוד במרכז, יספר על מבנה התערוכה, יבחר את המוצגים המיוחדים ויסביר עליהם. המבקרים יהיו פסיביים או לכל היותר ישאלו שאלות. המסר יועבר על ידי המדריך וכל מבקר יֵצא עם אותו סיפור. המדריך יסכם את הביקור ויעביר את המסר המרכזי. לעיתים קרובות המדריך יציג בפני המבקרים את המוצגים או את התופעה, ולא יאפשר להם לספק את סקרנותם באמצעות התבוננות עצמית בחפצים אחרים.
באפשרות השנייה המדריך יזמין את המבקרים לסיור שלהם ויציע להם לברר איזה סיפור התצוגה או האתר מספרים להם, לשאול שאלות שיעזרו להם לפענח את התצוגה, ולבחור מוצגים שעוררו בהם ענין. כל מבקר ייצא עם תובנה עצמאית, ואולי גם שונה, ובאופן טבעי ייבחרו המבקרים את מה שקרוב לליבם. כפי שכתב פרימן טילדן : "כל המסרה שאינה מקשרת באופן כלשהו בין מה שמוצג או מתואר לבין משהו באישיות או בחוויה של המבקר תהיה עקרה מיסודה" ("המסרת המורשת שלנו", עמ' 31). הם יצרו את ה"אוצרות" שלהם, ילקטו חפצים במוחם, יעבדו את התובנות שלהם ויסיקו מסקנות אישיות. דיון משותף עם חברי הקבוצה או עם מדריך הקבוצה יאפשרו את הצגת הבחירות, בירור עמדות, הצפת רעיונות חדשים, הסקת מסקנות ודיון על המסקנות.
דרך זו מתאימה לדבריו של מייקל גלן, ממסיר אירופי מנוסה: "אפשרו למבקרים למצוא את המשמעות המתאימה להם ולהגיע למסקנות משלהם" ("כיצד לרתק את המבקרים: מדריך להשגת המסרה מצויינת", עמ' 13).
לכל אחת משיטות ההדרכה הללו יתרונות וחסרונות. באפשרות הראשונה המדריך מרגיש בטוח ויודע בדיוק מה יקרה בכל שלב בהדרכה. יחד עם זאת, הדרכות אלו חוזרות על עצמן, ובכך גורמות למדריך לתחושת שחיקה. האפשרות השנייה מכילה בתוכה הרבה אי-וודאות, אך דרך זו מאפשרת גיוון בנושאי ההדרכה ומאתגרת את המדריך כאשר היא מובילה אותו אל הלא נודע.
כיצד מספרים אמצעי התצוגה סיפור פתוח המאפשר למבקרים למצוא בה את דרכם?
נראה שתי דוגמאות מתוך מוזיאונים שונים.
|
אוצרת "אנו - מוזיאון העם היהודי" אורית שחם-גובר, מציעה לבקר במוזיאון ללא הדרכה. יש בו שפע של אמצעי תצוגה, והמבקר בתצוגה נדהם מהשפע ומהקולות הבוקעים מכל עבר. על פי הנעשה סביבו הוא מיד יבחין בנושאים שעליהם שמים דגש במוזיאון: סוגי המשפחות היהודיות בימינו; היהודים והיהודיות המוכשרים ביותר מרחבי העולם בתחומים שונים; התיאטרון היהודי על ההומור המיוחד – שמה שמאפיין אותו הוא ההומור העצמי; על החגים השונים והמנהגים; על כך שהעם היהודי הוגלה והתפזר |
|
|
|
|
לכל עבר ובכל זאת שמר על מנהגיו ועל הקשר לארץ ועוד. המגוון כל כך גדול שאין באפשרות המבקרים להכיל את כולו, ואין אפשרות שכולם יראו אותם דברים. מבקרים שונים יימשכו לתצוגות בנושאים שונים, לאמצעי תצוגה שונים ויצאו עם סיפור שונה. |
צריף בן-גוריון – ביתו המקורי של דוד בן-גוריון בנגב
|
דוד בן-גוריון ביקש בצוואתו להשאיר את ביתו בקיבוץ שדה בוקר כפי שהיה בחייו. הבית מהווה ספר המספר על אישיותו, אורח חייו, סדרי העדיפויות שלו ותפיסת העולם שלו. כל פריט בבית מציג פן בחיי הזוג פולה ודוד בן-גוריון.
בביתו של בן-גוריון ניתן למצוא חפצים רבים הקשורים לתנ"ך. כל חפץ מספר פן אחר בהקשר זה: פסוקי תנ"ך בנושא מדבר (על כך שעיגן את ההתיישבות בנגב בתנ"ך), ארון הספרים היהודי (על התעניינותו המעמיקה בתנ"ך ובספרים הקשורים אליו), ופסל משה רבינו (על ההתייחסות שלו לדמויות התנ"כיות כמו לחברים).
כמו כן, בביתו ניתן לראות את כל סמלי מדינת ישראל: מנורה המנגנת את התקווה, תצלום של סמל המדינה, העתק של מגילת העצמאות ודגל ישראל. |
|
|
|
|
באפשרות ההמסרה הראשונה, בה המדריך במרכז, המדריך יספר על המוצגים ועל הקשר בינם לבין דמותו של בן-גוריון. לעומת זאת, באפשרות השנייה יגלו המבקרים בעצמם את ההקשרים, וימצאו סיפורים והקשרים חדשים, שאפילו המדריך לא חשב עליהם. כל זאת באמצעות שאלות מנחות וליווי של המדריך. באפשרות הזאת המדריך איננו "מורה דרך" אלא "מלווה דרך", המלווה את המבקרים במסלול הסיור. |
רוצים גם אתם לפרסם מאמר במדור "אצלנו בחצר"? כתבו לנו [email protected].פרסומים נוספים תוכלו לראות בבלוג באתר שלנו. |
|
|
|
|
|