|
ניוזלטר המחלקה למדע המדינה - פותחים ופותחות סמסטר (בקמפוס!) והפעם: ראיון עם ראש המחלקה, פרופ׳ גידי רהט - איך המחלקה השתנתה לאורך השנים ומה צפוי לנו? פגישה עם ורד פורזיקי, דוקטורנטית במחלקה - על מגדר, אקדמיה ופוליטיקה. וגם: המון בהצלחה לנציגים החדשים! עורכת: ענבר איילון |
|
|
|
| |
|
כמעט שבועיים חלפו מאז הפלישה לאוקראינה. ביום שני הקרוב בשעה 12:00 ניפגש ברחבת המחלקה ל-״שני פוליטי״ בנושא הפלישה, וננסה לנתח יחד את המשמעויות הרחבות של האירועים האחרונים. ידברו ד״ר יצחק ברודני שלנו, פרופ׳ דני אורבך מהמחלקה ללימודי אסיה והיסטוריה והדוקטורנטית יוליה ארפוט, מהמחלקה ליחסים בינלאומיים. כיבוד יוגש - הביאו כוסות רב פעמיות.
|
|
|
טרנד הפודקאסטים (או ההסכתים) לא פסח גם עלינו. ריכזנו באתר המחלקה את כל ההסכתים בהם חברי הסגל שלנו לקחו חלק. המלצה חמה על הפרק האחרון בפודאקסט של חברינו ממכון דיוויס, ״וחוץ מזה?״ בו התראיין ד״ר איציק ברודני על רוסיה, אוקראינה וקזחסטן. הנסיעה בקו 19 מעולם לא עברה מהר יותר..
|
|
| |
|
|
אחד על אחד עם ראש המחלקה, פרופ׳ גידי רהט
|
|
|
|
|
בסמסטר האחרון החל גידי את תפקידו כראש המחלקה. נפגשנו לשמוע את דעתו על השינויים שהמחלקה עברה לאורך השנים, הציפיות לעתיד ואיך אנחנו יכולים ויכולות להשפיע על עתיד המחלקה.
מה הזיכרון הראשון שלך מהמחלקה? הגעתי למחלקה בשנת 87׳ כסטודנט לתואר ראשון לגמרי בטעות - היתה חסרה לי עשירית הנקודה כדי להתקבל למשפטים.. מפה לשם, מלבד גיחות קצרות בחו״ל, נשארתי עד היום.
מה השתנה מאז? אני חושב שהמחלקה הפכה להיות הרבה יותר מגוונת. אם בעבר המחלקה הייתה ידועה אם בעבר המחלקה הייתה ידועה בעיקר בשל אנשי המחשבה המדינית שלה וחוקרי הפוליטיקה הישראלית, המהפכה הביהביורלית לא פסחה עלינו. היום יש במחלקה הרבה יותר חוקרים אמפירציסטים וכמותניים. לצד שמירה על תחומי המחשבה המדינית והפילוסופיה הפוליטית, היום אנו יודעים להציג גם תחומים כמו התנהגות ופסיכולוגיה פוליטית, ולהצטיין בזה. שנית, אני גאה להגיד שהמחלקה עברה תהליך פמיניזציה משמעותי, למרות שהדרך עוד ארוכה. כשאני נכנסתי למחלקה היו אישה אחת או שתיים, וכיום מדובר בשליש מהמחלקה. אנחנו כמובן שואפיםות לחצי, אבל אנחנו בדרך. השאיפה היא להגדיל את המגוון במחלקה בכל התחומים, תוך שמירה על המצוינות שמאפיינת אותנו. ובסוף, מגוון התוכניות והמגמות שהמחלקה מציעה גדל בהחלט. החל מתוכנית תל״ם ללימודי דוקטורט, דרך מגוון רחב של תכניות ללימודי המוסמך והדגשים לתואר הראשון, ועד למגוון הקורסים וההזדמנויות השונות במחלקה.
|
|
|
מה האתגרים הנוכחיים של המחלקה?
בתחום ההוראה, חשוב לי להעניק לסטודנטים רשת תמיכה משמעותית. אם מישהו נושר מהלימודים בגלל הרקע שלו או קשיים אחרים - אני חושב שנכשלנו. היום יש המון כלים לעזרה בתוך המחלקה ובפקולטה, ובאופן אישי התקשורת עם הסטודנטיםות מעסיקה אותי. בתור ראש חוג, לפעמים מגיעות אליי בעיות בדיעבד. הייתי שמח לדעת על הדברים בזמן אמת ולפעול כדי לתקן אותם.
דיברת על פמיניזציה שעברה המחלקה. מלבד יותר חוקרות, כיצד זה בא לדעתך לידי ביטוי?
למדתי מסטודנטית שלי שהנושא של מגדר יכול לבוא לידי ביטוי בכל קורס. חוץ מזה, אני משתדל תמיד לפנות בלשון מעורבת. נסיון נוסף הוא להבליט נוכחות של מרצות - רק צריך להבין שכל עוד הן לא חצי מהסגל זה גם יכול להטיל עליהן עומס. אבל כשבקורס שלי, ״מחקרים עכשווים״, חצי מההרצאות היו של חוקרות, ראיתי שזה עשה שינוי. נשים הרגישו יותר בנוח להשתתף ולקחת חלק. אני חושב שמבחינת הנושא של מגדר, חשוב להיות רגישים לכך שלצד נושאים ״בינאריים״ וברורים, יש לא מעט מורכבויות שאנו נדרשים ונדרשות להתמודד עמן, ולהתמודד באומץ.
|
|
|
|
|
| מה התוכניות להמשך?
אנחנו בעיצומו של תהליך ניטור - תהליך הערכה של המל״ג את המחלקה. זו הזדמנות בלתי רגילה להעריך את עצמנו, לדעת איפה אנחנו נמצאים ואיפה ניתן לשפר בכל התחומים- תכנית הלימודים, היחס לסטונדטיםות, הרכב הסגל, האיכות המחקרית, הבינלאומיות, ועוד.
מה הרלוונטיות שאתה מוצא ללימודים במחלקה בעולם המשתנה?
בעידן המודרני כל דבר שאפשר ללמוד לעשות - גם מכונות ומחשבים יוכלו לעשות. הדבר היחיד שלומדים באוניברסיטה ואף מחשב לא יוכל לעשות, לפחות לא בזמן הקרוב, זה לחשוב בצורה מורכבת על העולם. לכן מי שחושב שתם העידן של האוניברסיטה טועה - זה ה-עידן של האוניברסיטה.
מהיכרותך עם סטודנטיםות ובוגריםות, מה הם לוקחים מהלימודים במחלקה?
אנו חיים בתקופה של המון אי וודאות. אני מקווה שסטודנטים יקחו מהלימודים במחלקה שני דברים: ראשית, את היכולת להבין ולהתמודד טוב יותר עם כל ההתפתחויות שקורות מסביב בעולם. שנית, אני מקווה שכל מי שלמדו אצלנו הבינו את החשיבות של הדמוקרטיה. זה דבר מרכזי שהחוג למדע המדינה מלמד עליו, ומלמד בזכותו. ומבחינתי הדמוקרטיה היא הדבר הכי חשוב שיש לנו.
|
| מילה של דוקטורנטית - ורד פורזיקי |
|
|
|
| לרגל שבוע האישה, נפגשנו עם ורד פורזיקי, דוקטורנטית במחלקה בהנחייתם של ד״ר אודליה אושרי ופרופ׳ שאול שנהב, לשיחה על מגדר, פוליטיקה ואקדמיה.
מגדר זה תחום מאוד רחב, למה דווקא לחקור אותו במחלקה למדע המדינה?
התשובה הפשטנית היא שהכל פוליטי, ובמיוחד מגדר. מגדר קשור באופן עמוק לחיים הפוליטיים, לזהויות ולאידאולוגיות של אנשים. ברור לי שאם אני רוצה לעשות משהו בנוגע לזה ולחולל שינוי, זה צריך לבוא מהתחום הזה. הבחירה במגדר הייתה לי מאוד ברורה. בתואר הראשון למדתי בלשנות, ומשם הגעתי לתחום של שיח מגדרי. שפה היא משהו מאוד בסיסי, אולי מובן מאליו, אבל יש לה השפעה רבה, ויש לה את הכוח לעצב בצורה כזו או אחרת את המחשבה שלנו ואת המציאות שאנו חיים בה. כשאספתי את הקורפוס לתזה קראתי המון נאומים של חברי פרלמנט ימין קיצוני. אני זוכרת שזה נורא הכעיס אותי, והיה לי קשה לקרוא את הנאומים האלה, שהיה בהם המון דברים שאני לא מאמינה בהם. זה רק סימן לי כמה התחום הזה חשוב ושילהב אותי להמשיך במחקר בתחום.
מתי באופן אישי הרגשת את החשיבות של חקר מגדר?
כשמישהי קרובה אליי מאוד גילתה שבמקום העסקה שלה היא מרוויחה פחות מגברים שנמצאים באותו סטטוס מקצועי. זו הייתה המחשה מאוד חזקה של חוסר השוויון, גם במקומות שנחשבים הכי שוויוניים. ההנכחה של תחום המגדר הייתה עבורי כמו ללמוד מילה חדשה - כאילו פתאום אמרו לי שזה קורה, ופשוט לא ראיתי את זה עד אז. עכשיו אני רואה את זה בכל מקום. בתור מתרגלת אני רואה כמה זה משפיע על סטודנטיות, על ההשתפות שלהן בכיתה, ואני זוכרת את עצמי באותו מקום. הייתי רוצה לראות הרבה יותר נשים שמתפרצות לדברי המרצה, נגיד. זה משהו שקורה אצל סטודנטים גברים. אם זה כבר קורה, לפחות שיהיה שוויוני.
|
|
|
על המחקר…
אני חוקרת ייצוגיות של נשים דרך שיח בפרלמנטים בישראל, אירופה, ארה״ב ואוסטרליה, ומשלוש זוויות שונות: איך מדברים על נשים, איך מדברים לנשים כשהן נמצאות בחדר, ואיך נשים מדברות על עצמן. זאת בהשוואה לאיך מדברים על גברים, לגברים ואיך גברים מדברים על עצמם. בסופו של דבר שיח מהווה שיקוף למציאות ולאידאולוגיה של שחקנים פוליטיים כמו מפלגות ופוליטיקאים. בתזה שלי ערכתי השוואה בין נאומים של מפלגות ימין בפרלמנט האירופי בבריטניה, צרפת והולנד. מצאתי שכאשר מפלגות פופוליסטיות מדברות על נשים מסוימות, כמו פליטות ומהגרות, אנחנו רואות שיח ליברלי מזויף. כשהן חוזרות לדבר על נשים אירופאיות, הן חוזרות לשיח המדגיש ערכים מסורתיים המאפיינים את הימין.
את חושבת שמחקר מהסוג הזה הוא לנשים בלבד?
דווקא, יכול להיות שעצם זה שהנושא נשאר רק נחלתן של נשים הופך אותו לנושא יותר נישתי, ואולי פוגם בהשפעה שלו. במחקר איכותני יש דגש על הרפלקציה של החוקרת - איפה החוקר נמצא במחקר שהוא עושה. אז ברור שבתור אישה המקום שלי בחקר מגדר מאוד ברור. אני חושבת שהמקום של גברים מהבחינה הזאת הוא שונה, אבל הוא קיים וצריך למצוא אותו.
|
האם לדעתך עדיין צריך את יום האישה?
התשובה שלי היא כן, אבל יש המון חשיבות לאיך. המון תכנים שאני רואה ביום הזה רק מנכיחים את הדיכוי הנשי בשם מושגים של ״העצמה נשית״, ובעצם הופכים את היום הזה ליום של סימון וי. דווקא מתחום של האקדמיה יש המון תכנים חשובים ורלוונטיים ביום הזה, אבל זה לא צריך להישאר רק באקדמיה. אני מאמינה שאנחנו צריכים וצריכות לפעול לשלב בין האקדמיה לבין מה שקורה בפועל, ואידאלית - שהמחקרים שלנו יחזירו בחזרה לקהילה. זו המטרה שלי.
|
|
|
|
|
| ברכות לנציגי הועד החוגי החדשיםות!
|
בת 26, במקור מנס ציונה ועכשיו גרה בירושלים. לומדת מדע המדינה וכלכלה בשנה השנייה ונציגה באגודת הסטודנטים והסטודנטיות בשנה השנייה. הגעתי לאגודה כדי להיות מעורבת בחיי הסטודנטיות והסטודנטים.
|
|
|
|
|
בן 25, סטודנט למדע המדינה וכלכלה, שנה א'. שמח לייצג את הסטודנטים והסטודנטיות באגודה, וזמין לכל שאלה!
|
|
|
|
|
פיספסת את הניוזלטרים הקודמים שלנו בין כל המיילים?
|
|
|
|
| | | |
