|
ניוזלטר המחלקה למדע המדינה - חופשת סמסטר ותקופת מבחנים מוצלחת!
|
והפעם: רגע לפני סגירת הסמסטר נפגשנו עם ד״ר צ׳רלי לש שהצטרף למחלקה בשנה האחרונה, לשיחה על מקורות ההשראה למחקר שלו, וגם - מה הקשר בין ד״ר סוס לפוליטיקה? חוץ מזה, נפגשנו עם מיטל בנשק, סטודנטית לתואר שני במחלקה, לשיחה על הקשר שבין אקטיביזם ואקדמיה. |
|
|
|
|
|
| פתחנו תוכנית חדשה ללימודי המוסמך |
השנה פתחנו תכנית חדשה לתואר מוסמך במדע המדינה בשיתוף המחלקה ללימודי האסלאם והמזרח התיכון. ביקשנו מד״ר ואא׳ל אבו עקסה מהמחלקה שלנו לספר לנו קצת על התוכנית: ״הרעיון להכשיר אנשי מדע המדינה שיהיו מסוגלים לעסוק במזרח התיכון מתוך עומק היסטורי והיכרות עם התרבות, ולהכשיר היסטוריונים לעסוק במזרח התיכון תוך הפקת תועלת מהעושר התיאורטי והמתודולוגי שמציעה הפקולטה למדע החברה, יש בו פוטנציאל ליצור קהילה אקדמית ייחודית ביחס לנוף הדיסציפלינרי והמחקרי הקיים בישראל. מדובר במפגש מעניין שרק התחיל״. לחצו כאן לפרטים נוספים על התוכנית. |
|
|
| קדמנו מילים חדשות בשפה העברית |
לא סביר שפספסתםן את הודעת האקדמיה ללשון עברית על המונחים החדשים במדע המדינה - אך ידעתםן על חברי המחלקה שלנו שלקחו חלק במהלך? בחודש מאי האחרון התכנסה ״הוועדה המקצועית למונחי מדע המדינה״, בה לקחו חלק פרופ׳ אמריטוס יצחק גל-נור, פרופ׳ דן אבנון, פרופ׳ אורן ברק וד״ר גייל טלשיר, והציעו לאקדמיה ללשון עברית חלופות עבריות ללמעלה מ-250 מונחים לועזיים בתחום של מדע המדינה. מחכיםות להיתקל בהן בעבודות הסיום!
|
|
|
טקס קבלת תואר הד״ר של שנת תשפ״ב היה מלא בדוקטורים ודוקטוריות למדע המדינה. המחלקה מברכת את ד״ר גלית בינט נדב, ד״ר נעם ברונר, ד״ר אופיר חדד, ד״ר טל לנטו, ד״ר ירדן ניב וד״ר יעל קפלן, וגם את המנחים: פרופ׳ אבנר דה-שליט, פרופ׳ דן מיודובניק, פרופ׳ שאול שנה, פרופ׳ מנחם הופנונג, פרופ׳ ראובן חזן, פרופ׳ שלומי סגל ופרופ׳ תמיר שפר.
|
|
| |
|
|
אחד על אחד עם ד״ר צ׳רלי לש
|
|
|
|
| לא כתוב בקורות החיים שלי.. למשך הרבה זמן, אפילו בשנה הראשונה של לימודיי המוסמך בהגות פוליטית, שקלתי ברצינות להיות אנתרופולוג. כשהייתי בקולג׳ טיילתי מסביב לעולם ככל שיכולתי והיו חופשות קיץ בהן ביליתי עם קבוצות ילידיות בפרו ואוסטרליה. למען האמת, את יום ההולדת העשרים שלי חגגתי בכפר של השיפיבו-קוניבו על גדות האמזון ומאז יש לי איפה שהוא שלד של קרוקודיל שפילחתי משם. אף על פי שאני לא עורך אתנוגרפיה במחקר הנוכחי שלי, אני חושב שיש לאתנוגרפיה המון פוטנציאל בתיאוריה פוליטית נורמטיבית ובמדע המדינה באופן כללי.
משהו שגיליתי לאחרונה וכדאי שתכירו.. אני מעריץ גדול של ניל יאנג והוא מבין האמנים הבודדים שהלכתי להופעה שלהם. אמן שגיליתי לאחרונה ואני חושב שיש לו זווית חברתית ביקורתית, בדומה ליאנג אך עם צליל שונה הוא ג׳יימס מקמורתרי. באלבומים המוקדמים שלו אני חושב שהוא מצליח לצפות כמה מגמות שיתוארו לאחר מכן בארצות הברית כ״פופוליזם״- כמו פערים כלכליים, ייאוש חברתי, בדידות וניכור.
|
|
|
מה שמעסיק אותי כרגע… אני כותב כעת ספר על המושג תיאוקרטיה, שלטון האל, במחשבה היהודית המסורתית. אחת השאלות הגדולות איתן אני מתמודד היא האם האל מוגבל על ידי אמיתות מוסריות? כלומר, האם האל יכול לקבוע שגניבה או רצח הם ראויים לו היה מעוניין בכך? או שמא האל מוגבל על ידי אמיתות מוסריות באופן דומה לזה שבני אדם מוגבלים על ידן? כאשר אנחנו חושבים על האופן בו אנשים דתיים בוחרים להתנהג בעולם, כולל בפוליטיקה, אני חושב שלשאלה הזו יש השלכות יישומיות משמעותיות. האם ישנם סטנדרטים נורמטיביים, שאינם תלויים בכתוב בכתבי הקודש, אשר זמינים דרך מחשבה ומכתיבים כיצד ראוי לנהוג בזולת? או שאולי המחויבות המוסרית כרוכה במסורת? מה עדיף שנזהה עם האל, הטוב המוסרי או הרצון החופשי?
בזמני הפנוי.. שיחקתי בייסבול עד לקולג׳ ואני עדיין אוהב לשחק, אבל למען האמת כל רגע פנוי שיש לי כיום מוקדש לילדים. בגדול היום שלי נחלק בין הובס, לוק וכו׳ בבוקר וד״ר סוס בערב. אני חייב להודות שיש לא מעט תיאוריה פוליטית בד״ר סוס - הסניצ׳ים, ירטל הצב והמלחמה האיומה על החמאה…
|
|
|
|
|
| | חופשת הסמסטר של החוקרים והחוקרות במחלקה היא לא ממש ״חופשה״. היא הזמן בו מרבית החוקרים והחוקרות שלנו מתפנים לביצוע וכתיבת המחקר, ולא פחות חשוב - למציאת מקורות השראה. שאלנו את ד״ר לש על מקורות ההשראה שלו:
את רוב ההשראה שלי למחקר אני מוצא בנקודת הממשק בין שני מסלולי מחשבה- מצד אחד, אני מכור לחדשות ועוקב אחרי החדשות מאז שאני זוכר את עצמי. מצד שני, אני מוצא את עצמי נמשך לטקסטים והוגים שמתגלים כמורכבים, שלא לומר מייסרים, להבנה. אני משתדל למצוא נושאים בהם אני מרגיש שאני מסוגל לחדש משהו, ולהסתמך על הגותם של אלה שאני חש שיש בטקסטים שהם כתבו משהו עמוק ויסודי בנוגע למצב האנושי, משהו שלא שמו לב אליו וראוי להאמר.
מתוך המקום הזה הגעתי למחקר הדוקטורט שלי שכעת מתפרסם כספר בנוגע לסולידריות. מתוך מעקב הדוק אחר החדשות בארצות הברית הגעתי למסקנה שארצות הברית הגיעה לעמדה בה אזרחיה כבר לא מבינים מה מחבר ביניהם וכבר לא חולקים שייכות לאותו טוב משותף. בערך באותה התקופה נתקלתי לראשונה בכתביו של עמנואל לוינס.
|
|
|
לא הבנתי עד הסוף מה לוינס אומר אבל הייתה לי תחושה שיש בהגותו יסודות של משהו חדש, בעל ערך ואולי אפילו דחוף שניתן לומר לגבי הנושאים הללו. כך נולד הפרק הראשון של הדוקטורט שלי. ברגע שאימצתי את ההתבוננות הזאת שהאירה את שאלות המפתח במחקר כבר יכולתי להמשיך להוגים נוספים כמו שמיט, רוסו, קאנט, הברמס, בובר ואליוט.
כשאני קורא טקסט של הוגה דגול החוויה שלי היא לרוב חוויה של היטמעות. אני ממש חווה את העולם דרך אותו הוגה. כשקראתי את אפלטון הייתי פלטוניסט, כשקראתי את הגל, הייתי הגליאן, כשקראתי את ניטשה, הייתי ניטש. במובנים רבים יש דמיון בכך לאתנוגרפיה - אתה ״נעשה מקומי״ בתוך הפילוסופיה. כך יצא שלמרות שאני לא עורך מחקרי שדה - לא באמת זנחתי את החלום להיות אנתרופולוג.
|
|
|
|
|
| | מילה של סטודנטית לתואר שני - מיטל בנשק |
|
|
|
| לקראת סיום הסמסטר, ישבנו לשיחה עם מיטל בנשק, סטודנטית לתואר שני במגמה למשפט, ממשל וחברה - על התואר, החברה והאקדמיה.
אני סמנכ״לית קרן בריאה, ארגון המקדם זכויות נשים במערכת הבריאות ופועל לשינוי מדיניות. בנוסף, אני פעילה פמיניסטית בציונות הדתית והקמתי את קבוצת הפייסבוק ״פמיניסטיות הלכתיות״ אשר מטרתה לתקן עוולות כנגד נשים במרחב הדתי ולהעצימן בשדה ההלכתי והציבורי. בעבר הייתי חברה בוועדת ההיגוי של פורום הנשים של הבית היהודי, ופעלתי לטובת קידום החוק למניעת צריכת ושיקום נשים בזנות. במסגרת קידום החוק הקמנו את קואליציית הארגונים הדתיים למאבק בזנות. בנוסף, אני נשואה ואם לארבעה וגרה במעלה אדומים.
מדוע החלטת להגיע ללימודי תואר שני במחלקה?
השנתיים האחרונות היו עבורי מאוד קשות, לאור המצב הרפואי של בני. כשראיתי את הפרסומים אודות תואר שני במגמת משפט, ממשל וחברה במחלקה, זו הייתה נראית לי הזדמנות מדהימה לעשות משהו עבור עצמי בפן המקצועי וגם בפן האישי, לצלול לתוך עולם תוכן שמעניין אותי וישכיח את המסביב. את שיעורי הזום בזמן הקורונה העברתי בחדר של הבן בבית החולים. מה שחשבתי שיהיה הסחת דעת התברר כחוויה מלאת משמעות, של בניית קומת ידע אשר תורמת לי רבות בעשייתי.
במה תרמו הלימודים במחלקה?
הגעתי ללימודי התואר כשאני אקטיביסטית עם ניסיון רב בשטח אך עם העדר רקע תאורטי. הלימודים הקנו לי עומק תאורטי ומחקרי אשר מסייע לי כבר עכשיו בקידום מדיניות בזירות שונות בשטח. אני יוצאת עם הבנה עמוקה של הזירה הפוליטית והשפעתה על הדברים שחשובים לי כמו מעמדן של נשים.
|
|
|
כאקטיביסטית, איך את רואה את הקשר בין האקדמיה לשטח?
באחד השיעורים דיברנו על כך שבאקדמיה דיברו על MeToo עשור לפני שזה פרץ. זו בעיה. חייבים לחשוב איך מחזקים את הקשר כך שהידע לא ישאר במגדלי השן. במגמה שלנו- למשפט, ממשל וחברה, יש חיבור הדוק בין התכנים לבין המציאות הפוליטית-בארץ. החיבור לאקטואליה הופך את השיח לרלוונטי, עדכני, וקשור לחיים עצמם – ומקטין את הפער העצום בין האקדמיה לאקטיביזם.
מה היית אומרת למתענייניםות בלימודים במחלקה?
שאני ממליצה בחום! התכנים מגוונים ומעמיקים והמרצים.ות הם בכירים ומובילים בתחומם, לא פעם זיהיתי שמות מוכרים בעיתונות הכתובה והמשודרת. מעבר לכך, חייבת לציין שהתרגשתי מהאכפתיות והמסירות של המרצים.ות, הרבה מעבר למצופה מהם במרחב אקדמי, וזו בהחלט תעודת כבוד למחלקה. הלימודים במחלקה חיזקו בי את אהבת הידע וחידדו את הסקרנות האקדמית, עד כדי כך שבימים אלו אני חולמת על דוקטורט, ימים יגידו…
בהצלחה למיטל ולשאר הסטודנטים במגמה! |
|
|
|
|
| ההרשמה לתוכנית הלימודים לתואר מוסמך במדע המדינה: מגמת משפט, ממשל וחברה נפתחה! תוכנית לימודים משולבת במחלקה למדע המדינה ובפקלוטה למשפטים באוניברסיטה העברית עבור תלמידים המעוניינים להרחיב את הדעת בתחומי המשפט, הפוליטיקה והחברה בישראל.
|
|
|
|
|
| | | |
