|
ניוזלטר המחלקה למדע המדינה - מהדורה מיוחדת לחופשת פסח והפעם: ברכה מיוחדת מראש המחלקה, פרופ׳ דן אבנון, ראיון בלעדי עם האחת והיחידה - גב׳ רינה צליק, וגם - איך הסטודנטיםות שלנו עובריםות את משבר הקורונה? עורכת: ענבר איילון |
|
|
|
| ברכה אישית מראש המחלקה, פרופ׳ דן אבנון
לחצו על התמונה על מנת לפתוח את הסרטון
|
|
|
|
|
| | לא ויתרנו על הרמת הכוסית המסורתית, וערב החג נפגשנו יחד להרמת כוסית משותפת וחגיגית. מצליחים למצוא את המשבצת שלכםן? |
|
|
| מימין: הרמת הכוסית לתארים מתקדמים, הרמת הכוסית לתואר הבוגר |
|
|
|
|
|
| הסמסטר התחיל ונדמה שהכל השתנה. אבל יש מישהי אחת שתמיד נמצאת שם - גב׳ רינה צליק, רכזת המחלקה. נפגשנו (בשיחת זום, כמובן) לשיחה קצרה כדי להבין - מי את רינה צליק, ואיך את עושה את זה?
קצת עליי... הגעתי לאוניברסיטה ללימודי תואר בסוציולוגיה ומדע המדינה (למרות שלא חשבתי שזה יעניין אותי עד כדי כך!). ממשרות סטודנט, דרך מילוי מקום בהנהלת בית הספרים הלאומי בגבעת רם ועד תפקידים שונים בפקולטה, עברתי באוניברסיטה דרך ארוכה עד שהגעתי למחלקה (והתאהבתי). בדרך השלמתי תואר ראשון ואת מרבית הקורסים לתואר השני במדע המדינה. אני נשואה, גרה בירושלים ויש לי שתי בנות מקסימות (19,28).
לא כתוב בקורות החיים שלי... נולדתי בירושלים, אבל במהלך התיכון גרתי ארבע שנים בהנובר שבגרמניה ואני דוברת גרמנית שוטפת. חזרתי להשלים בגרויות ולהתגייס לנח״ל, אז גם הפכתי לחברת קיבוץ כרמים. חוץ מזה, הבנות שלי הן דור רביעי ללימודים באוניברסיטה העברית - סבא רבא שלי, שהיה הרב הראשי של סטוקהולם והעוזר של הרצל בארגון הקונגרס הציוני הראשון, ישב על הבמה במעמד הקמת האוניברסיטה כבר ב-1925!
הדבר שהכי מעסיק אותי כרגע... זו תקופה מאוד מיוחדת ומאוד לא פשוטה. מעבר לדאגות האישיות, הרמה הלאומית מטרידה אותי מאוד - המצב הפוליטי וגם המצב הכלכלי. כואב לי לחשוב על אנשים שנפגעו מאוד קשה ועוד ייפגעו. כמובן, אני דואגת לבריאותם ומצבם של האנשים הקרובים אליי - להוריי ומשפחתי, וגם לחברות צוות המזכירות שנאלצנו להיפרד מהן לבינתיים. אנחנו מנסים לשמור על אופטימיות, וכמובן לענות לכל הצרכים של הסטודנטים בזמן הזה. אני מרגישה את ההתחשבות של כולם במצב המיוחד שנוצר ומודה על כך מאוד!
באפריל הקרוב אחגוג שמונה שנים במחלקה... ואני מרגישה שהמחלקה נמצאת בתקופה טובה מאוד, יש תחושה של התחדשות והתפתחות, עלייה בכמות הסטונדטים ובעיקר- קשר קרוב יותר עם הועד החוגי והסטודנטים.
הטיפ שלי לסטונדטיםות במחלקה... מבחינה אקדמית, נצלו את הגישה לקורסים ולמרצים המדהימים של המחלקה. אל תקחו קורסים רק כי הם מסתדרים במערכת :) לא פחות חשוב, מהבחינה החברתית - נצלו את התקופה של הלימודים לעשייה חברתית, פוליטית, וגם ליצירת חברויות וקשרים שיישארו איתכםן אחר-כך.
משהו שגיליתי לאחרונה וכדאי שתכירו...לפני שנתיים לקחתי קורס ״מיינדפולנס״, מודעות קשובה, ואני משתדלת ליישם את זה ביום-יום. אני ממליצה לכולםן לנסות, בתקופה הזו ובכלל, להיות מרוכזים ברגע ובאנשים שסביבנו, ולהיות נוכחים בצורה אמיתית. זה לא קל, אבל זה שווה את זה.
|
|
|
|
| | מילה של סטודנטיםות ב-״סמסטר הקורונה״ |
|
|
|
| אודי פלג, שנה ב׳ לתואר הבוגר
|
איפה אתה מתבודד? מתבודד עם בת הזוג שלי בירושלים, אז זה לא באמת להתבודד...
על מה אתה חושב בתקופה הזו? מה הפתיע אותך? ההתגייסות של הרבה אזרחים וקבוצות בחברה שלנו (במיוחד סטודנטים אבל זה לא באמת מפתיע) לעזור לאנשים בבידוד שלא יכולים לקנות אוכל ותרופות. זה מפתיע כל פעם מחדש ומשאיר תקווה לגבי העתיד.
אם יש משהו כיפי בבידוד זה שיש המון זמן, ובזכות הטכנולוגיה אני יכול היום להיפגש יותר עם חברים ממקומות רחוקים.
|
רון חיון, שנה ב׳ לתואר הבוגר
|
נילי מדרר, שנה א׳ לתואר המוסמך
|
איפה את מתבודדת? אצל הוריי ברמת גן. מתגעגעת נורא לירושלים! על מה את חושבת בתקופה הזו? הקורונה זימנה תקופה מיוחדת, שמצד אחד מאפשרת גם לנוח ולהתחבר מחדש למשפחה ולחברים (לפי הוראות משרד הבריאות ובמרחק שני מטר, לא לדאוג) ומצד שני, דאגות אמיתיות לבריאות של בני ובנות משפחה בסיכון. ההיחשפות לסיפורים קשים, דרך ההתנדבות שלי, הופכים את הבטן ומחריפים את הכעס על המדיניות הכלכלית/רווחתית בישראל. מה הפתיע אותך בתקופה הזו? גיליתי מחדש את משחקי הקופסא. כבר המון שנים שהיום-יום נורא עמוס ואין זמן לשחק בהם, או תחושת אי התאמה - כי מה לי ולמשחק עד גיל 5? אבל הררי המשחקים של האחיינים שלי בפינת הבית הובילו להתמכרות קשה לרמי קוב ולחת-חתול... |
|
|
| רוציםות גם להופיע בניוזלטר שלנו ולספר על חווית הלימודים מרחוק? כתבו לנו: [email protected] |
איפה את מתבודדת? על הציר בין ההוסטל בו אני עובדת לדירת השותפים הריקה שלי :-(
על מה את חושבת בתקופה הזו? עם יד על הלב? קצת על יוהרה... שנים שאני מסתובבת בעולם עם תודעת ידיעה. אני יודעת הכל, קולטת אנשים מהר... מתכננת מלא זמן קדימה. מה כבר יכול להפתיע אותי? ואז המצב הזה טורף את הקלפים ואולי קצת עוזר לי לחשב מסלול מחדש. אז הזמנתי את עצמי להתחיל להסתובב בסקרנות, עם קצת יותר סימני שאלה ופחות לקבוע עובדות. 'אל תניחי הנחות' רלוונטי מאי פעם.
מה הפתיע אותך בתקופה הזו? הקושי לתקשר מרחוק. פתאום הוואטסאפ מוצף וזום וטלפונים... בואנה זה לא מצליח לי
אם יש משהו כיפי בבידוד זה לצרוח שירים בקולי קולות. וזה שהצלחתי לרוץ 30 דק' רצוף ברדיוס של 100 מטר מהבית.
|
אם יש משהו כיפי בבידוד זה לשמוע את השיח על קיימות ואקלים בכל מקום (פתאום כולם מסכימים שהכדור צריך הפסקה מאיתנו), וכמובן, ללכת לישון בארבע בבוקר אחרי בינג' סדרות.
|
|
|
|
|
| | במיוחד עכשיו - ידיעות שוטפות על אירועים, הישגים, פרסומים והגיגים של חברי וחברות המחלקה בעמוד הפייסבוק שלנו:
https://www.facebook.com/politicalscience.huji/
|
|
|
|
| |
