"הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב עוברת תקופה מצוינת מבחינת הפעילות המחקרית שלה ומעמדה הבין-לאומי, קליטה נמשכת של חוקרים צעירים מעולים ומשיכה של תלמידי מחקר איכותיים. יחד עם זאת", אומר פרופ' ליאו קורי, דקאן הפקולטה למדעי הרוח ע"ש לסטר וסאלי אנטין, "אנחנו עדים לירידה נמשכת במספר הנרשמים לתואר הראשון ביחידות השונות בפקולטה. ירידה זו נובעת ממספר גורמים שהם מעבר לשליטתנו; ביניהם: פתיחתן של מכללות רבות בארץ ומגמות גלובליות של מתן דגש לערכים של תועלתנות מיידית. אבל יש בהחלט צעדים שאנחנו יכולים לנקוטכדי לממש את פוטנציאל ההרשמה של אוכלוסייה לא קטנה של מועמדים שרוצים להצטרף אלינו, ואשר במרכז התעניינותם המקצועות שלנו, אך להירשם בוחרים מסלול אחר בשל החשש מפני השאלה של הפרנסה העתידית. מסקר שערכנו עולה כי נתוני התעסוקה של בוגרינו מבטיחים הרבה יותר ממה שנוטים לחשוב. בוגרים רבים מוצאים תעסוקה טובה ומעניינת אפילו בטווח הקצר, אלא שבניגוד לפקולטות אחרות – לא תמיד הם מקשרים את ההצלחה שלהם לתקופת הלימודים. זו נקודה שמחייבת מעורבות פעילה מצידנו".
חברות מסחריות מגלות עניין הולך וגובר בבוגרים של מדעי הרוח. גוגל היא מהסמנים הבולטים ביותר של המגמה העולמית, לאחר שהחליטה לשנות את מדיניותה ולגייס גם בוגרי מדעי הרוח; וזאת, בעקבות מחקר מקיף שביצעה ולפיו הכישורים המנבאים הצלחה בחברה הם אינם רק כישורים טכנולוגיים, אלא גם כישורים "רכים" (soft skills), כמו יכולת עבודה בצוות ויכולת לגלות אמפתיה כלפי עמיתים. ברשימת הבוגרים של אוניברסיטת תל אביב שהקימו חברות סטארטאפ וגייסו הון (ומככבים במקום התשיעי בעולם, לפי מגזין pitchbook האמריקאי), כ-20% מגיעים מתחומי מדעי החברה ומדעי הרוח.
ואין המדובר רק בתעשיית הייטק. בעשרות משרות ועיסוקים – שחלקם נמצאים בפריחה גדולה – יש לבוגרי מדעי הרוח יתרון מובנה. אין צורך להכביר מילים על מקומה המרכזי של הכרת שפות ותרבויות, כמו אלה של מזרח אסיה, בכלכלה הגלובלית, על חשיבותם של אופקים רחבים ומיומנויות קריאה וכתיבה לעוסקים בחינוך ובתוכן, ולמשמעותה של חשיבה "מחוץ לקופסה" בשוק העבודה החדש.
"מאז המהפכה התעשייתית, לא הייתה דמות שזכתה להערכה רבה יותר מדמותו של 'המומחה'", ממשיך ומסביר פרופ' קורי, "מהמומחה נדרש להתמקצע בתחום מאוד צר, או במילים אחרות – לדעת כמה שיותר על כמה שפחות. שיטת ההתמחות שלטה בתרבות שלנו, אך לאחרונה הדברים משתנים. העולם נע בקצב מסחרר, כמות הידע הולכת וגדלה בקצב אקספוננציאלי, ומנגד – הידע נהיה נגיש לכול. איזה סיכוי יש למומחה, בתחום צר ככל שיהיה, להישאר מעודכן? איזה ערך יש לזיכרון פנומנלי כשלעצמו, כאשר חיפוש בגוגל יכול להניב תוצאות טובות במידה רבה? לכן אנחנו עדים לשובם של אנשי האשכולות, של אנשי הרנסנס. התוכניות שלנו היום בנויות באופן כמעט בלעדי כדי לשרת את הקמת הדור הבא של החוקרים בתחומים השונים; כלומר, להפוך סטודנטים לחוקרים-מומחים. את זה אנחנו מצווים לשנות מבלי לזנוח את המסורות ואת הערכים שעליהם מבוססים תחומי הידע של מדעי הרוח. עתיד אקדמי רלוונטי עבור אחוז קטנטן בלבד מהתלמידים שמגיעים אלינו. הרפורמה שאנו מקדמים בימים אלה תרחיב את היריעה גם להקניית מיומנויות מעוגנות במסורות של התחומים שלנו, שהן רלוונטיות ומעודכנות למאה ה-21. הלימודים ישרתו היטב גם את הסטודנטים שנמשכים לתחומים שלנו ואשר העתיד המקצועי שלהם נמצא מחוץ לקמפוסים".
