התחומים שבהם ניתנו השנה הפרסים הם: בתחום השמירה על הדמוקרטיה זכו פרופ' מייקל איגנטייף (Michael Ignatieff) והארגון עיתונאים ללא גבולות (Reporters without Borders); בתחום המאבק בשינוי האקלים זכתה כריסטיאנה פיגרס (Christiana Figueres); ובתחום המקרו-היסטוריה (ההיסטוריה המקיפה) זכו פרופ' קנת פומרנץ (Kenneth Pomeranz) ופרופ' סנג'איי סוברהמניאםSanjay) Subrahmanyam).
פרופ׳ מייקל איגנטייף זכה בפרס על תרומתו המתמשכת להגנת הדמוקרטיה ברחבי העולם, ככתב וכמגן בולט של זכויות אדם; על היותו אחד הראשונים להתריע על עלייתה המחודשת של הלאומנות האתנית; ובמיוחד על מנהיגותו כנשיא ורקטור האוניברסיטה של אירופה המרכזית (Central European University) שבבודפשט, הונגריה, ועמידתו האמיצה כנגד הניסיונות לחנוק את החופש האקדמי, חופש הביטוי והפלורליזם בארצו. בדצמבר 2018 נודע כי המוסד האקדמי, מהטובים בעולם, שנוסד על ידי המיליארדר היהודי ג'ורג' סורוס, נאלץ לעבור לווינה לאחר שהממשלה בראשותו של ויקטור אורבן לא אפשרה לה להמשיך לפעול על אדמת הונגריה.
ארגון עיתונאים ללא גבולות התבלט בשנים האחרונות כארגון הבין-נלאומי העיקרי שמסייע להגנת חופש העיתונות ברחבי העולם. הארגון עוקב אחר מדיניות ממשלים והתייחסותם לעיתונות ולתקשורת, ומספק מידע ותמיכה כספית ומורלית לעיתונאים הנרדפים על ידי ממשלותיהם. מאז היווסדו ב-1985, סייע הארגון ליותר מ-500 עיתונאים, ובמקרים אחדים אף הצליח למנוע את כליאתם או לשחררם ממאסר.
כריסטיאנה פיגרס זכתה בפרס על מנהיגותה יוצאת הדופן כיו"ר אמנת המסגרת של האו"ם לשינוי האקלים, אשר הגיעה לשיאה בהסכם פריז משנת 2015. ההסכם ההיסטורי, שאושר על ידי 195 מדינות, מבשר סיכוי משמעותי להאטת התחממות כדור הארץ.
פרופ' קנת פומרנץ נחשב על ידי רבים כאחד מאדריכלי "ההיסטוריה העולמית" בזכות עבודתו המקיפה על ההשפעות ההדדיות של ממשל, חברה וכלכלה, ועל ההתפתחות היחסית של עמים שונים ברחבי העולם. במיוחד התייחס צוות הבחירה לספרו החשוב Divergence: China, Europe, and the Making of the Modern World Economy (2000) המנתח בצורה מעמיקה את הגורמים אשר הובילו לפריחתה התעשייתית המהירה של צפון-מערב אירופה מסוף המאה ה-18, בהשוואה למדינות מזרח אסיה ויתר העולם.
פרופ' סנג'איי סוברהמניאם הוא היסטוריון פורה של העולם, המתמקד לאורך שנים במפגשים ההיסטוריים בין אסייתיים, אירופאים ותושבי האמריקות – ילידים וכובשים – בראשית התקופה המודרנית 1800-1400, בזמנים שבהם התהדקו הקשרים בין תושבי ארבע היבשות. ייחודה של עבודתו של סוברהמניאם בהצגת תמונה מלאה ומאוזנת יותר מהתמונה העולה בעבודותיהם של היסטוריונים אירופוצנטריים.
זו השנה ה-19 שפרס דן דוד מחולק. עם זוכי הפרס בעבר נמנו הצ'לן יו יו מה, מאסטרו זובין מהטה, הסופר עמוס עוז, סגן נשיא ארה"ב לשעבר וחתן פרס נובל לשלום אל גור, ראש ממשלת בריטניה לשעבר טוני בלייר, צמד הקולנוענים האחים איתן וג'ואל כהן, הנוירופסיכולוגית פרופ' ברנדה מילנר ופרופ' מארי קלר קינג, מהמובילות במחקר הגנטיקה הרפואית.
על פי מסורת הפרס, תרמו הזוכים 10% מכספי הפרס ל-20 מלגות המיועדות לחוקרים צעירים בשלבי הדוקטורט והבתר-דוקטורט בארץ ובעולם.
באירוע השתתפו גם נשיא האוניברסיטה היוצא פרופ' יוסי קלפטר, יו"ר קרן דן דוד פרופ' איתמר רבינוביץ, רעייתו של דן דוד גבריאלה ובנו אריאל.
פרס דן דוד מוענק מדי שנה לאנשים אשר הוכיחו הצטיינות מיוחדת ותרמו תרומה יוצאת דופן לאנושות בתחומי המדע, הרוח והאמנות. את הפרס יזם דן דוד ז"ל, איש עסקים ונדבן בין-לאומי, שהלך לעולמו לפני מספר שנים.
את האירוע החגיגי, שאירחו בני משפחת דוד, גבריאלה דוד והבן אריאל דוד, פתח נשיא המדינה ראובן ריבלין, שזכה בתשואות רמות על התחייבותו לתמוך במצוינות ובחדשנות – ולהמשיך ולעמוד על משמר הדמוקרטיה בישראל.
לדברי אריאל דוד, אנו חיים כיום בצומת משמעותי ביותר בהיסטוריה, שבמסגרתו מערכות כלכליות, חברתיות ופוליטיות ששלטו במשך שנים במערב, ולמעשה במרבית העולם, מתמודדות עם אתגרים לא קלים בכל החזיתות. "הסדר הדמוקרטי הליברלי ניצב בפני גל של פופוליזם ומשטרים שמתעלמים מהחופש האישי, ויש לא מעט אנשים שמטילים ספק בערכים ש'תחזקו' חופש ודמוקרטיה. הכלכלות שלנו דוחפות לאי-שוויון בחלוקת המשאבים, והחברות הצרכניות בהן אנו חיים ממשיכות להזיק לסביבה ואינן עושות די למלחמה בשינויי האקלים. פרסי דן דוד השנה מחוברים כולם לרגע המפתח הזה בהיסטוריה האנושית, והם מתמקדים באנשים שעזרו ועוזרים להבין איך הגענו לאן שהגענו, ולאנשים שעובדים במרץ כדי להציע פתרונות לאתגרי השעה". 
