פרופ' יעל חנין, ראשת המרכז לננו-מדע וננוטכנולוגיה, נתנה הצצה למחקר חדשני המתבצע במעבדתה באוניברסיטה. פרופ' חנין, המתמקדת בחקר ממשקים עצביים ואלקטרופיזיולוגיים ומפתחת טכנולוגיות ניטור חדשות, הזכירה כי כל פעולה של הגוף מתבטאת בפעילות חשמלית במוח ובשרירים; אלא שהטכנולוגיה בתחום הניטור לא השתנתה זה עשרות שנים: עדיין יש צורך באלקטרודות מסורבלות, ובמקרים רבים צריך להגיע לבית החולים על מנת לבצע בדיקה. כדי לפתור את האתגר הזה, פיתחו החוקרים והחוקרות בקבוצה אותה היא מובילה מדבקה המוצמדת לעור –הפועלת ללא חיווט וללא ג'ל, וקולטת באופן רצוף את פעילות המוח והשרירים, לרבות נתוני שינה, פעילות שרירי הפנים ופעילות עצבית בזמן מנוחה או פעולה.
המדבקה מבוססת על מעגל חשמלי מודפס ואלגוריתמים בתחומי האלקטרופיזיולוגיה. יישום חשוב של הטכנולוגיה מאפשר, למשל, להקליט הבעות פנים תוך כדי עבודה, במגמה לקרוא ולפענח בין השאר את המצב הרגשי של הנבדקים בסביבת העבודה הטבעית.
העבודה המתמטית של החוקרים מתמקדת בעיבוד התוצאות, שיאפשר שימושים רבים כגון: ניתוח שלבי שינה בבתי הנבדקים, בדיקת היזון חוזר ממערכת עצבים, הערכה קוגניטבית והבנת רגשות על בסיס הבעות פנים.
עטלפים ומכוניות אוטונומיות
פרופ' יוסי יובל מבית הספר לזואולוגיה, החוקר את אופן התנועה של להקות עטלפים, סבור כי המחקר הזה רלוונטי לפיתוח מכוניות אוטונומיות.
בשנים האחרונות היו מעורבים הוא וצוותו במיזמים בתחומי החקלאות והרובוטיקה. יחד עם עמיתים במכון וולקני מתמודדים החוקרים באוניברסיטת תל אביב עם בעיות דוגמת זיהוי מידת הבשלות של פירות, הערכת כמות הפרי בחממה נתונה וזיהוי פירות חבויים בין העלים גם כאשר אין הבדלי צבע בין הפרי ובין סביבתו.
המחקר בעטלפים הוביל לבניית רובוט אוטונומי מונחה-סונאר בלבד, המנווט ברחבי החממה בדומה לאופן הניווט של עטלף – ומערכת כלי למידת מכונה וניתוח ססטיסטי של הנתונים המתקבלים מהרובוט הזה, על מנת להפיק מידע על אודות צמח על בסיס ההד המתקבל ממנו.
בעתיד הקרוב, מקווים החוקרים לעבוד על רובוטים קולקטיביים: קבוצה של רובוטים תנוע בתיאום בין חבריה לצורך ביצוע משימה משותפת. פרופ' יובל הזכיר בהקשר הזה כי פעולתם של עטלפים בקבוצה תלויה בתקשורת ביניהם. נמצא כי ניתן לתרגם קולות שיחה בין עטלפים ואת נושאי השיחה שלהם. היעד הבא הוא לחקור את דפוסי התקשורת של עטלפים גם מחוץ למעבדה - בעזרת חיישנים במשקל 2 גרם שפותחו במעבדה, אשר יוצמדו לעטלפים החיים בטבע.
מעבירים ידע מהאקדמיה לשטח – על מנת להמציא מחדש את הערים
פרופ' טלי חתוקה, ראשת המעבדה לתכנון עירוני בבית ספר למדעי הסביבה, החוקרת את הקשר בין טכנולוגיה, בני אדם וערים, אמרה בסימפוזיון כי הערים שלנו אינן מוכנות עדיין למהפכה התעשייתית הרביעית, שזכתה לכינוי תעשייה 4.0. "אנחנו צריכים להכין את החברה והערים לשינויים הדרמטיים שמזמנת לנו המהפכה התעשייתית הרביעית. המהפכה התעשייתית הראשונה הובילה לזיהום בערים, מה שגרם להרחקה של התעשייה מהעיר. כיום, עם הפיתוח הטכנולוגי, אנו עומדים בפני מגמה הפוכה, בו הייצור חוזר לעיר. המודל של העיר העתידית משלב בין התעשייה למגורים, בין ייצור לידע".
פרופ' חתוקה מציעה להשתמש בתעשייה 4.0 כאמצעי להאצת תהליכי פיתוח מחדש של הערים והמצאה מחדש של אזורים נחשלים. כחלק מהמאמץ המחקרי שלה, פיתחה יחד עם אנשי קבוצתה ובשיתוף עם חוקרים מהמחלקה לתכנון עיר ב-MIT, תוכנית אסטרטגית אזורית עבור הגליל המזרחי וקריית שמונה. התוכנית עוסקת בפיתוח קלאסטר של חדשנות תוך התמקדות בטכנולוגיות מזון וחקלאות. החוקרים מיפו את דפוסי הפיתוח הקיימים, ההזדמנויות והתשתיות הקיימים באיזור, וגיבשו המלצות עבור משרדי הממשלה בפיתוח עתידי. המטרה היא להעביר רעיונות שפותחו כמודל באוניברסיטה וליישם אותם בקריית שמונה. "השאיפה היא לגשר על הפער בין האקדמיה ובין היישום המעשי", אומרת פרופ' חתוקה, "אנחנו יודעים שערים ואזורים חייבים לעדכן את התכנון והתשתיות באופן שיתאים לצרכים העתידיים – וברור לנו שטכנולוגיה גם עלולה להאיץ את האי שוויון ואת האבטלה. לכן ערים ואזורים צריכים לחשוב על הטכנולוגיה כהזדמנות וכאתגר ולהיות מוכנים לבאות".
דפוסי העדפות הביצוע המוזיקליות של עולי אתיופיה – כלי לשילוב חברתי
ד"ר עופר גזית מבית הספר למוזיקה בוכמן-מהטה הציג בסימפוזיון דוגמה לאופן שבו יכולות הופעות מוזיקליות ופעילות חברתית לתרום למחקר בתחומי החברה הישראלית. סמינר שנערך בבית הספר נועד לסייע לסטודנטים לרכוש ידע בתחום האתנו-מוסיקולוגיה – והוליד עבודת מחקר הבוחנת את מקומה של המוזיקה בזהותם של עולי אתיופיה. לצד ניסיון לצלם תמונת מצב בתחום הזה, מהווה המחקר תשתית אפשרית להתמודדות עם בעיות חוסר השיוויון בנגישות לחינוך מוזיקלי.
בעוד מחקרים קודמים, שהתבססו על דפוסי האזנה של נוער יוצא אתיופיה, העלו קשר של בני הנוער למוזיקה המגיעה מאפריקה והקריביים, התמקד המחקר הנוכחי, אותו הציג ד"ר גזית, בהעדפות הביצוע שלהם: הבחירה בחומר שהם מעדיפים לשיר או לנגן. המחקר התבצע באמצעות בדיקת העדפות ביצוע בג'אם סשן, והעלה טווח רחב ביותר של העדפות, הרבה מעבר למה שתועד והוערך בעבר. כך מצאו החוקרים והסטודנטים של בית הספר בוכמן-מהטה כי העדפות הביצוע של עולי אתיופיה צעירים כוללות, בין השאר, רוק ישראלי, היפ הופ ישראלי ועוד. הטווח הרחב הזה מצביע גם על פוטנציאל לשילוב חברתי בעזרת המוזיקה.
