ספרי קצת על המחקר שלך ומה כל כך משך אותך בתחום? במחקרי אני בוחנת את הפוליטיקה של מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל ואת הדינמיקה סביב החופש האקדמי. המחקר הוא בהנחיית פרופ' דוד לוי פאור והוא מתמקד במערכת היחסים שבין פוליטיקאים ורגולטורים במערכת ההשכלה הגבוהה. באמצעות ניתוח של חקרי מקרה אני בוחנת את ההשפעות של יחסים אלו על עיצוב המערכת.

 

מהם התפקידם שמילאת במועצה להשכלה גבוהה ובהתאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית,  ומהו החזון שלך לחיים הסטודנטיאליים העכשווים? שימשתי כנציגת התאחדות הסטודנטיות והסטודנטים הארצית במגוון תפקידים. התחלתי מייצוג של סטודנטיות וסטודנטים בוגרי החינוך החרדי, המשכתי בקידום נושאי רוחב הנוגעים לכלל הסטודנטיות בישראל וכיהנתי כחברת המועצה להשכלה גבוהה ה-13. במסגרת המינוי הייתי חברה בוועדות המשנה השונות של מל"ג- ות"ת ובהן ייצגתי את האינטרס הסטודנטיאלי ואת הצרכים העולים מן השטח. בין היתר התמקדתי בתחום האקדמי, הנגשת השכלה לאוכלוסיות בייצוג חסר, מלגות ממשלתיות וקידום מדיניות מול גורמי ממשל, בדגש על משרדי ממשלה והכנסת. האתגרים הסטודנטיאליים של בני הדור שלנו הם מגוונים. ישנם אתגרי רוחב הנוגעים כמעט לכל סטודנטית באשר היא ובראשם סוגיות כלכליות, שילוב עבודה במקביל ללימודים והשתלבות בשוק התעסוקה. לצידם ישנם אתגרים שהם יותר סקטוריאליים כגון היבטים מגדריים ופערים של דור ראשון להשכלה גבוהה. לצד זאת, הכוח הסטודניאלי הוא אדיר. הוא חוצה מגזרים ודעות פוליטיות, הוא אקטיבי, מוכן לחולל שינויים בעצמו ולהתאמץ עבור זה. בעיניי, זאת התקווה שלנו הן כקהילה סטונדטיאלית והן כדור העתיד של המדינה, יש לנו פוטנציאל גבוה ובידינו האחריות לממשו.

 

מהי החוויה שלך כסטודנטית וכחוקרת מהמגזר החרדי, וגם אמא במשרה מלאה? אני נשואה, אימא לבת 9 ובן 5 ואנחנו משתייכים לקהילה חרדית-חסידית. אין ספק שכחרדית העולם המחקרי הוא חדש עבורי. המנחה שלי לצד אנשי ונשות סגל (אקדמי ומנהלי) אחרים במחלקה מסייעים לגשר על החוסר ולהתמצא בעולם האקדמי ואני מודה להם על כך. מבחינה קהילתית כמובן שהקריירה שלי חריגה ולרוב קיימת חוסר היכרות והבנה של עולם התוכן שבתוכו אני פועלת. לעיתים זה בהחלט מאתגר לפעול בשני עולמות כל כך שונים, אך לצד האתגר ישנו סיפוק רב והגשמת חלום שמחפה על חלק מהקושי. לעניין הסטטוס המשפחתי: הרבה נכתב ונאמר על האתגר בשילוב חיי משפחה עם אורח חיים סטודנטיאלי, ובגדול הכל די נכון :) אני יכולה להוסיף את הצד השני ולספר שיש בזה גם יתרונות. אני שואבת מוטיבציה להשקיע במחקר מהמעגל הכי קרוב ותומך, הם העוגן שלי! 

 

בעקבות ההורות הצעירה למדתי להיות יעילה וללהט בין משימות שונות ולילדים שלי יש דוגמא מכלי ראשון להשקעה בלימודים. לפני תקופה במהלך ארוחה משפחתית הבת שלי הסבירה לנו שמבחינתה להיות בת להורים שהם סטודנטים זאת דוגמא לאיך צריך להגשים חלומות. אני מקווה שהדוגמא הזאת תלווה אותה כשהיא תגדל, ואני בספק אם הייתי יכולה להעביר לה את אותו המסר בדרך אחרת.

איך הגעת למסלול תל"ם,  ולמי היית ממליצה להיכנס למסלול מחקרי? מגיל צעיר חלמתי על קריירה אקדמית: ללמוד, לקרוא, לכתוב ולגלות תובנות חדשות. עם זאת, לא חשבתי שאצליח להתמיד במסלול לימודים כה ארוך במקביל לאורח חיי שכלל אמהות מוקדמת. כמעט ויתרתי על החלום, במחשבה שאאלץ לעצור אחרי תואר שני מחקרי, אלא שאז נחשפתי לפעילות ברשת של פרופ' לוי פאור (כאמור, המנחה שלי כיום :) ויצרתי איתו קשר. לבקשתי הוא הסכים לערוך איתי שיחת ייעוץ בה שיתפתי אותו בחלום ובשברו. הוא בתגובה סיפר לי על מסלול תל"מ, הציע לי להירשם והנה אני כאן. עבורי תל"מ היא הזדמנות להגשים חלום שהיה בלתי מושג. אני ממליצה לכל מי ש"החיידק" ללמוד, לקרוא ולגלות עולמות חדשים טבוע בה או בו להכיר את התכנית ולשקול אותה ברצינות. היתרון של תל"מ בכך שהיא הופכת יעד גבוה ויוקרתי לבר השגה וישים. הסטודנטיות נדרשות להביא את התשוקה לידע וצמאון מחקרי והתכנית מביאה את כל השאר...