יולי 2018
example

סימפוזיון גיאו-פוליטי: מבינה מלאכותית ועד לעידן הפייק ניוז והתעצמות סין

התייצבותה של סין כשחקן מרכזי בזירה העולמית, עידן הפייק ניוז בארה"ב ובישראל ועתיד התעסוקה בעתיד הבינה המלאכותית - הם כמה מהנושאים שעלו בסימפוזיון הגיאו-פוליטי השנתי של אוניברסיטת תל אביב, שנערך במסגרת אירועי חבר הנאמנים. את הסימפוזיון הנחה פרופ' יעקב פרנקל, יו"ר חבר הנאמנים של אוניברסיטת תל אביב.
 
ד"ר לואיס אלברטו לאקאיה דה-הררה, לשעבר נשיא אורוגוואי, עמד על משמעות בחירתו של דונלד טראמפ כמי שמקדם את תפיסת הבדלנות האמריקאית, מבטל הסכמי אקלים והסכמי סחר – כאשר בו-בזמן חודרת סין אל החלל שנוצר עקב כך.


"מאז דנג שיאו פינג, סין משנה את כללי המשחק", אמר הנשיא לשעבר דה-הררה. "זה לא רק גודל האוכלוסייה, על 1.3 מיליארד אנשיה; ישנה גם תחושת זמן אחרת. מבחינת הסינים, 100 שנים אינן נחשבות. כשאברהם אבינו נדד מארם נהריים, לסין כבר הייתה מערכת ממשל. מאתגר להתנהל מול מדינה עם תחושת זמן כזאת – והיקף אנושי כזה. סין אינה רק שוק לחדור אליו; כיום היא משקיעה מרכזית ובהיקף נרחב באזורים אחרים של העולם, בחברות עתירות ידע, בחדשנות. הם רוכשים בסיסים במתכונת שאפיינה את האימפריאליזם; זה השינוי הגדול ביותר בהיסטוריה הפוליטית העולמית".
 
ד"ר אילנה דיין אורבך התמקדה בנאומה בשינויים הדרמטיים בזירת התקשורת. "עובדות הפכו לעניין שאפשר לוותר עליו", אמרה דיין, "האמת נפרדת מהשיח שלנו. הבעיה היא שאיננו מבינים עדיין באיזה עולם מטורף של דיווח ושל אופן הבנת המציאות אנחנו חיים ". דיין הציגה את רשימת השקרים של טראמפ, כפי שדיווחו עליה ב"ניו יורק טיימס" וב"וושינגטון פוסט", וציינה: "כששקרים מתרחשים במאסה כזאת, מדי יום, בבית הלבן – זה הרגע שבו טרגדיה הופכת לסטטיסטיקה. זה שלב הנירמול של הטירוף".
 
במעבר לזירה הישראלית, הדגישה דיין: "נתניהו אינו זהה לטראמפ, אבל שני המנהיגים האלה הבינו שכתבים אינם נטל, אלא נכס. בכל פעם שאנחנו, הכתבים, תוקפים אותם – מבחינתם, זהו נכס. אנחנו נכס משום שהן נתניהו והן טראמפ מבינים שרוב תומכיהם מרגישים לא שייכים, מרגישים שהם מדוכאים על ידי האליטה, ולכן הם מזדהים עם המנהיגים – נגד האליטה העיתונאית".
 
ד"ר דיין התריעה כי "השינויים המסוכנים האלה באטמוספירה הפוליטית, שמנהיגים מסוימים מנסים לנצל, קשים לעתים לאבחון. דמוקרטיה אינה מתה באישון לילה; היא דועכת בחושך. תפקידנו ככתבים הוא לחזור לבסיסי: לחזור לעובדות, לדיווח אמיתי ואחראי. עלינו לשכנע את הציבור שעובדות חשובות. עלינו לעמוד על המשמר – ולא לפחוד".
 
ריצ'ארד קווסט, המנחה והעורך של "CNN Money", הדגיש כי יחד עם התפוצה הרחבה של אמצעי התקשורת – מגיעה גם האחריות. לדבריו, אין מקום לעמדתו האישית של העיתונאי.
 
"כשהדברים מגיעים לעמדות אישיות בחדר החדשות – אתה משאיר אותן בכניסה, יחד עם הכובע והמעיל. הדרך הקלה ביותר היא להישאב לדעות שלך, בעיקר בעידן המדיה החברתית שבו כל אחד יכול להפיץ מיידית את עמדתו לכל העולם. כשאנחנו מדברים על מה שקורה כרגע, אסור לנו לאבד את הראש: יש לבצע ניתוח מעמיק, להציג את כל העובדות. עובדות תחילה. עובדות – ותן לאחרים להחליט מה לעשות לגביהן".
 
קווסט התריע כי ממש כשם שההנהגה הפוליטית נכשלה כשלא הכינה את כוח העבודה בפרט, ואת החברה בכלל, לעידן הסחר העולמי – ובכך דחפה את מתנגדי הגלובליזציה להצביע לטראמפ – נכשלת כיום ההנהגה בשעה שהיא מזניחה את קשיי הכניסה לעידן הבינה המלאכותית. "לא מכינים אותנו למיסוי הגדול יותר שיידרש על מנת להכשיר את האוכלוסייה, לשינויים בשוק העבודה, לעלייה בשיעור האבטלה".
 
התייחסות נרחבת לסוגיית ההכשרה העתידית של כוח העבודה בישראל, ולחינוך בכלל, סיפקה נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג. לדבריה, על מנת לשמור על הצמיחה נדרשת השקעה ממשלתית – ועליה להתמקד בחינוך, "בכל מגזרי החברה, ובכל רמות ההשכלה – מגן הילדים ועד לאוניברסיטה. הנושא החשוב ביותר הוא לספק תוכנית לימודים מלאה לכל בתי הספר ולכל האוכלוסיות – ובמיוחד מדעים ומתמטיקה".
 
לדבריה של פלוג, הכלכלה הישראלית בריאה והיא צומחת בכ-3% בשנה. המצב הטוב משתקף גם בשוק התעסוקה: האבטלה נמוכה, רמת ההכנסה עולה, רמת החיים עולה, והאינפלציה נמוכה. עם זאת, אין מקום להיתפס לשאננות.
 
"בבחינה לעתיד, ניתן לזהות שורת גורמים העלולים לעכב את הצמיחה. הכלכלה העולמית אינה צפויה לייצר את הביקושים שראינו בעבר. הסחר העולמי עלול להאט – גם בשל האיומים במלחמת סחר. בעיה אחרת היא הדמוגרפיה: קבוצות בעלות השתתפות נמוכה בכוח העבודה, חרדים וערבים, גדלות מהר יותר מאחרות".
 
הנגידה ציינה, כי "הפריון בארץ עדיין אינו סוגר את הפער מול המדינות המתפתחות. שלושת הגורמים לכך הם היעדר תשתיות מתאימות, במיוחד בתחום התחבורה והתחבורה הציבורית. אנחנו בתחתית הדירוג של השקעות הון ממשלתיות – הזורמות בעיקר לתשתיות. גם בכל הנוגע להכשרת האוכלוסייה, איננו נמצאים במקום טוב מול העולם. ובנוסף, הסביבה העסקית שלנו אינה ידידותית דיה; היא מתמודדת עם רגולציה עודפת ותקנות סותרות, ועם קשיים בהקמת חברות חדשות".

example
 
יוצא לאור על ידי מערך הדוברות
ליצירת קשר:
[email protected]

צרו דפי נחיתה באמצעות inwise - שיווק בענן לעסק שלך