ואלה זוכי הפרס לשנת 2018 לפי הממדים:
 
ממד זמן עבר - ההיסטוריה של המדע
 
פרופ' לוריין דסטון (Lorraine Daston) מנהלת מכון מקס פלאנק להיסטוריה של המדע בברלין; מחקריה ההיסטוריים על "היגיון", "הוכחה", "עובדה", "תצפית", "אובייקט מדעי", "חוק טבעי", "נתונים" ואפילו על ה"אובייקטיביות" עצמה, מציגים ביד אמן את השינוי הדרמטי שעברו מושגים אוניברסליים לכאורה כמו אלה מאז המאה ה-17.
 
פרופ' סיימון שאפר (Simon Schaffer) מאוניברסיטת קיימברידג׳ קיבל את פרס דן דוד על המהפך שחולל בהבנה שלנו את מדע ההיסטוריה. גוף העבודות המרשים של פרופ' שאפר מראה כיצד ניתן למצוא את הפרקטיקות החומריות שבהן נעשה שימוש בצמתים גדולים בהיסטוריה של המדע האמפירי והמתמטי – הווי אומר עדות, אמון ומיומנות נרכשת – כשהן מוטמעות באתרים מקומיים תחומים-בזמן של סחר חליפין מסחרי, משא ומתן פוליטי ופעילויות יומיום.
 
פרופ' אוולין פוקס קלר (Evelyn Fox Keller), פיזיקאית (ופמיניסטית, להגדרתה) מ-MIT, קיבלה את הפרס על עבודתה החלוצית בתחום המדע והמגדר (ג'נדר), עבודה שחוללה מהפך בנקודת המבט שלנו על ההיסטוריה של המדע. מחקריה העכשוויים מתמקדים בהיסטוריה ובפילוסופיה של הביולוגיה המודרנית, מגדר ומדע. את הפרס קיבלה פרופ' פוקס קלר על התובנות יוצאות הדופן בנוגע ל"עשייה" של המדע כפי שעולה מעבודתה, על היחס בין פמיניזם למדע ועל עבודה המראה כיצד עיצבה הכלכלה של המגדר את החשיבה על גנטיקה של אוכלוסיות ואקולוגיה מתמטית, על הצורה עתירת הדמיון שבה חוזה עבודתה כיצד ייראה מדע חופשי ממגדר, ועל מחקריה המהווים אבן דרך בהבנת התפקיד והיבוא ההיסטורי של השפה במדע, במיוחד בתחום הגנטיקה והביולוגיה המולקולרית.
 
ממד זמן הווה – ביואתיקה
 
פרופ' ג'ונתן גלובר (Jonathan Glover) מהקינגס קולג׳ הבריטי, קיבל את פרס דן דוד על תרומתו המקורית להיבטים התאורטיים של הביואתיקה: על הובלת סדר היום המחקרי בנושאים רבים, ובמיוחד בתחום ה-Human Enhancement והאתיקה של הפוריות. מחקרו המקורי מקיף נושאים שונים ומגוונים, ביניהם: טבע האדם, מלחמה ושואה, אתיקה בגנטיקה, נוירואתיקה וסוגיות פסיכיאטריות.
 
פרופ' יחזקאל עמנואל (Ezekiel Emanuel) מאוניברסיטת פנסילבניה קיבל את הפרס על קידום הביואתיקה, בזכות שילוב רב-ערך של כישוריו כרופא, כקובע מדיניות וכאיש אקדמיה. פרופ' עמנואל הוא חלוץ בתחום הטיפול התומך בחולים הנוטים למות (טיפולי סוף חיים) והאתיקה של המחקר. הוא היה הראשון להראות שמטופלים המעוניינים בהמתת חסד, אינם עושים זאת בגלל הכאב אלא מטעמים של מצוקה נפשית, דיכאון וייאוש. עבודתו בנושא יחסי רופא-מטופל מהווה ציון דרך חשוב, והיא משמשת בתוכניות לימוד והכשרה של סטודנטים לרפואה בכל העולם.
 
הברונית מארי ווארנוק (Mary Warnock) קיבלה את פרס דן דוד על תפקידה המרכזי בפיתוח ההיבטים האתיים המעשיים בביולוגיה וברפואה, ובפרט על תרומתה לאתיקה של האמבריולוגיה והגנטיקה ולהשלכות האתיות והפילוסופיות שלהן, לטכנולוגיות של פוריות ולמחקר בנושא מוגבלויות. מארי ווארנוק השׂיאה תרומה ניכרת לקידום הבריאות והרווחה בחברה על ידי שבירת המחסומים בין האקדמיה לפרקטיקה האתית.
 
ממד זמן העתיד – רפואה מותאמת אישית
 
פרופ' מארי קלר קינג (Mary-Claire King) מאוניברסיטת וושינגטון קיבלה את פרס דן דוד על היותה מובילת דרך בתחום הגנטיקה הרפואית ועל תרומתה המשמעותית לחקר הבסיס המולקולרי של סוגי סרטן שונים. עבודתה פורצת הדרך הובילה לגילוי מוטציות בגןBRCA 1 , שקיומן מעמיד נשים בסיכון לחלות בסרטן השד ובסרטן השחלות. גילוי מהפכני זה תורם להבנת הנטייה המוקדמת בסרטן תורשתי ומחולל מהפך בגישה הרפואית לבדיקות סקר לסרטן, התערבויות פרטניות והתאמת הרציונל הטיפולי לסוג הסרטן המסוים.
 
פרופ' ברט ווגלסטיין (Bert Vogelstein) מאוניברסיטת ג'ונס הופקינס קיבל את פרס דן דוד על תרומתו המכוננת להבנת הגנטיקה והגנומיקה של הסרטן. פרופ' ווגלסטיין פיתח והטמיע מתודולוגיות עתירות ביצועים לניתוח בו-זמני של אלפי גנים וגנומים שלמים, המאפשר אפיון מקיף של הנוף הגנומי של סוגי סרטן שונים. מחקריו סללו את הדרך לאבחון מוקדם, לאפיון מדויק ולהתאמת טיפול פרטני לחולי סרטן.
 
פרופ' קרלו קרוצ'ה (Carlo Croce) מאוניברסיטת אוהיו קיבל את הפרס על עבודתו החלוצית בגילוי הגנים האחראים לסוגים שונים של לוקמיה ולימפומה. היכרותו המעמיקה הן עם הציטוגנטיקה והן עם הביולוגיה המולקולרית, אפשרה לו לזהות את התפקיד שממלאים אונקוגנים מרכזיים כגורמים המעודדים את ההתפתחות, ההתקדמות והעמידות של סרטן לטיפולים. הוא גם הראה את התפקיד שממלא המיקרו-רנ"א בהיווצרות סרטן. ממצאיו הרבים מאפשרים אבחון מדויק של סרטן, התאמה אישית של טיפולים ופיתוח תרופות חדשניות.
 
לטקס עצמו הגיעו לא מעט מכובדים, מרביתם מהאקדמיה, כדוגמת סמדר פישר, מנהלת הפרס, פרופ' יוסף קלפטר, נשיא אוניברסיטת תל אביב, ופרופ' איתמר רבינוביץ, יו"ר קרן דן דוד; בנוכחים נצפו לא מעט אנשי עסקים ותרבות, דוגמת הארי בלומפילד, נועם סמל, נילי כהן, חגית מסר ירון, אורן מוסט, דן פרופר ופרופ׳ ניב אחיטוב. שגריר בריטניה בישראל, דיוויד קוורי, בא לעודד את הנבחרת האנגלית שמנתה שלושה זוכים. את המשפחה ייצגו באירוע גבריאלה דוד, אישתו של דוד, ובנו אריאל דוד.
 
מאחורי הקלעים של הטקס התברר כי מי שהתרגשה ביותר מהזכייה הייתה הברונית ווארנוק בת ה-93; אלא ששני זוכים משכו את מרבית תשומת הלב של מאות המתאספים: פרופ' יחזקאל עמנואל, ששני אחיו הם רם עמנואל, ראש עיריית שיקאגו, וארי עמנואל, סוכן השחקנים הגדול ביותר בהוליווד.
 
על פי מסורת הפרס, הזוכים תורמים 10% מכספי הפרס ל-20 מלגות המיועדות לחוקרים צעירים בשלבי הדוקטורט והבתר-דוקטורט בארץ ובעולם. אולם פרופ' פוקס קלר הגדילה לעשות, והודיעה כי את כספי זכייתה תעביר במלואם לארגוני זכויות אדם ישראליים.
 
עם זוכי פרס דן דוד בעבר נמנים הצ'לן יו יו מה (2006), מאסטרו זובין מהטה (2007), הסופר עמוס עוז (2008) והסופר א.ב. יהושע (2017), סגן נשיא ארה"ב לשעבר וזוכה פרס נובל לשלום אל גור (2008), ראש ממשלת בריטניה לשעבר טוני בלייר (2009), ממגלי נגיף האיידס פרופ' רוברט גאלו (2009), הסופרת מרגרט אטווד (2010), האחים הקולנוענים איתן וג'ואל כהן (2011), הפילוסוף ליאון ויזילטיר (2013) והנוירופסיכולוגית פרופ' ברנדה מילנר