התערוכה הנוכחית
RETONDO במעגל
אוצרת: לאה בר-סלע
עיצוב תאורה: עמית רוזן
אמניות יוצרות: ג'וזיאן ונונו / לאה בר-סלע / מיקה סלמון /מיכל רכטר לויט / מירב גני לוין / מוריאל שגיא / מורן ניומן / נוגה בר-חיים / רינה בובראוגלו / פרי אפרתי-טרייסטמן / שושי זק / תירצה אלדד
קרמיקה בהובלת אבי אור: רון ליברמן, ארז סרלין, מורן ניומן
לאורך ההיסטוריה העדיפו אמנים ליצור בפורמט מרובע, המון מלבנים, מעט מרובעים, מעט מאוד עיגולים. מדוע? אולי מכיוון שהפורמט המרובע מארגן את ההכרחי באופן פשוט, חסכוני, מושפע מצורות אדריכליות בסיסיות (בית, חלון, דלת...)ואולי גם ממסורות הכתיבה בשורות (פפירוס, גוויל...)
בתקופת הרנסנס האיטלקי יצרו ציירים ציורים בפורמט עגול שנקרא "טונדו". (גדעון עפרת, 2014)
המקור לפורמט הוא ביוון העתיקה בה נהוג היה לצייר במרכזם של כדים. בתקופת הרנסנס המעגל נעשה לצורה נפוצה יותר, בעיקר בארכיטקטורה. צורה בעלת ערך דתי ורוחני. כנסיות נבנו בכיפה פתוחה לשמיים מתוך רצון ליצור חלל פנימי של תפילה מבלי להיפרד מהמבט אל האלוהות האינסופית. בהמשך הלכו ונסגרו הכיפות. הן סימלו מעטפת אלוהית קוסמית עבור האדם המאמין שהפנה את מבטו באופן פעיל יותר פנימה אל מרחב נפשו המבקשת להיוולד.
במרחב הציור לראשונה מצייר מסאצ'ו (איטליה, 1401-1428) את ישו התינוק ותוחם אותו במעגל כרחם. אל מהלך זה מצטרפים ציירים נוספים המאחדים במעגל ניצחי של חמלה את דמויותיהם של "האם והילד".
ככל שהתרבות מתרחקת מהדת הולך ופוחת השימוש בפורמט העגול. בתקופות מאוחרות של הציור ולאורך המאה ה20 חוזרים ציירים לפורמט העגול כאשר המניע אינו קשור בהכרח בתוכן ובמסר של היצירה והדגש הוא על מערכת היחסים של הפרטים בציור (הקומפוזיציה) ושימוש בצורה העגולה כמוטיב המשרת אותו.
האם לציורי הטונדו ערך ייחודי פנימי? מה מזמין הפורמט העגול בשונה מהפורמט המרובע?
לפני כשנה הפנתי שאלה זו למעגל נשים היוצרות בדו מימד- ציור וצילום. כמו כן ביקשתי מקבוצת קרמיקאים היוצרים ב'חירם' לעצב כלים ביחד עם היוצרות כך שמשהו מיצירתן הדו-מימדית יוכל להדהד בכלים אלו- ברמת עיצוב הכלי ובציור עליו. המהלך הזה אפשר לנו- יוצרות וקרמיקאים- להיפגש לאורך תקופה ולעבוד
יחד. זו הזדמנות בשבילי להודות לעמוס כפיר מנהל הסדנה, שברוחב לב אפשר להתרחשות הזו להתקיים, ולאבי אור שהוביל מהלכי חשיבה ועבודה.
עבורי כאוצרת היווה המעגל מרחב של חיבור בין אפשרויות ובין אנשים. התערוכה מחברת בין שתי גלריות לאמנות בעמק יזרעאל - "מירווח בהרדוף ו"במבואה" באולם המופעים ביפעת, כמו כן מחברת אל הגלריה תריסר יוצרות, ארבעה קרמיקאים, ואת צוות סדנת הקרמיקה בחירם. זה אומר הרבה אנשים.... אל מול רוחות השיסוי, האיבה והלחימה עבורינו הייתה זו זכות מכיוון שבמירווח העשייה המשותפת התהוותה טבעת אור.
לאה
