שנה לאחר מכן, בכנס הרצליה 2016, הציג הנשיא את התוכנית "תקווה ישראלית באקדמיה": "אם בעבר היה צה"ל מקום המפגש המרכזי של החברה הישראלית, הרי שבסדר הישראלי החדש, אם נרצה ואם לאו, הפכו האקדמיה ושוק העבודה למקום הראשון שבו פוגשת החברה הישראלית את עצמה... האקדמיה ושוק העבודה מותאמים היום בעיקר לשני שבטים, אבל יש שניים נוספים – החרדים והערבים – שנשארו מאחור. האקדמיה ושוק העבודה עדיין לא דוברים את שפתם, ולא מכירים ביתרונם וביכולותיהם".
במאי 2017 הודיע נשיא אוניברסיטת תל אביב, פרופ' יוסף קלפטר, רקטור האוניברסיטה פרופ' ירון עוז, ודקאנית הסטודנטים ויו"ר ועדת "תקווה ישראלית באקדמיה", פרופ' טובה מוסט על הצטרפות האוניברסיטה לתוכנית.
"לאקדמיה בכלל, ולאוניברסיטת תל אביב בפרט, יש פוטנציאל השפעה עצום על דמותה של החברה בהווה ובעתיד", כתבו השלושה במכתבם לחברי הסגל, והציעו להם לקחת חלק בהתאמת התוכנית לאקלים החברתי של האוניברסיטה. "אוניברסיטת תל אביב, האוניברסיטה הציבורית הגדולה והמגוונת בישראל, מחויבת עמוקות לחברה הישראלית ולמאבק על עיצוב דמותה... אנו שואפים להצליח ולייצר בסיס להיכרות ראשונית, וליצור תרבות שמעודדת ללמוד ולהכיר את האחר, ליצור תרבות שמצליחה לפתח גמישות בקרב חבריה ולהכין תשתית ראויה לחברה, למחקר ולשוק העבודה".
הפרויקט יצא לדרך בינואר האחרון, ומלבד ההתייעצות הציבורית סביב החזון, כבר בוצעו מספר פעולות אופרטיביות, כגון: קורס משלב עשייה בחוג לסוציולוגיה, צעדים ראשונים בהנגשת הקמפוס לסטודנטים חרדים ופעילויות תוכן של אגודת הסטודנטים – כאשר המטרה היא להגיע ליישום מלא של התוכנית בשנת הלימודים תשע"ח.
