Follow Us On Linkedin
Follow Us On Instagram
כל הדברים המעניינים
שקרו השבוע בתעשיית ההייטק
עורך מדור הייטק, עמרי זרחוביץ׳
06.06.2020
זום וסלאק משני צדי המתרס
המעבר לעבודה מהבית מסייע להרבה חברות,
אבל הוא לא ערובה להצלחה

אם חברת סלאק, שפיתחה שירות מסרים פנים-ארגוני, הייתה היום חברה פרטית, היינו מקבלים בוודאי הודעות לעיתונות שמספרות על האופן שבו החברה נהנית מהמשבר, איך המעבר לעבודה מרחוק הגדיל את היקף השימוש בה, ומה גרם למנהליה להבין לפני כולם איך תיראה העבודה בארגון בשנים הקרובות. בתור חברה פרטית, לא הייתה לנו את היכולת לבדוק. אולי החברה גם הייתה מצליחה לגייס סבב בזק לפני שהתוצאות האמיתיות התבררו. 
 
בחודשים האחרונים, מאז שהחל משבר הקורונה, יש אופטימיות אינסופית סביב חברות כאלו. זאת האופטימיות שהביאה את מדד נאסד"ק לשיא כל הזמנים, בימים שבהם המשבר הבריאותי בארה"ב עדיין בעיצומו, המשבר הכלכלי בדרך, ובארה"ב יש מהומות בעקבות רצח ג'ורג' פלויד (על הנאסד"ק - בהמשך). זאת גם האופטימיות שהזניקה את מניית סלאק ב-46% לפני פרסום הדוחות. המשקיעים היו משוכנעים שהחברה תציג ביצועים מצוינים. החברה אכן עקפה את תחזית ההכנסות והרווח, אך המניה צנחה ב-19% ביומיים.
 
כדי להבין מה עמד מאחורי הצניחה במניה, צריך לבחון את דוחות זום. בדוח חריג מאוד, עקפה זום את התחזיות ב-64% - הכנסות החברה הסתכמו ב-328 מיליון דולר לעומת תחזית החברה להכנסות של 200 מיליון דולר. הייתי צריך להסתכל חמש פעמים על הדוח לפני שהעליתי את הידיעה כדי לראות שאני לא מפספס משהו. ידענו שכולם החלו להשתמש בזום, אבל לא היה ברור כי החברה תצליח להפוך את המשתמשים החינמיים למשתמשים משלמים. בעוד שזום הוכיחה כי עבודה מהבית מבוססת על השירות שלה, העובדה כי סלאק הפתיעה רק במעט מעלה שאלות על השירות שלה. שיעור הצמיחה של סלאק משקף זאת - הוא לא ממש גדל ברבעון האחרון (עמד על 50%, לעומת 49% ברבעון שלפניו).
 
יכול להיות שזה צריך לגרום לעוד יותר הערכה כלפי זום. הסיפור שלה הוא בהחלט שיעור שצריך ללמוד ממנו. התעמקתי בשיחת הוועידה של החברה לאחר פרסום הדוחות וחזרתי עם חמש תובנות עסקיות חשובות - מהשאלות שעולות על עתיד החברה עם החזרה לשגרה, דרך הרווח הגולמי שירד למרות ההצלחה ועד לשאלה למה מניית החברה עלתה השבוע ב-1% בלבד.


בתמונה - מנכ"ל ומייסד סלאק סטיוארט באטרפילד (צילום: רויטרס)
שלוש הערות נוספות על שוק ההון,
אנליסטים והתלהבות מוגזמת
  1. מדד נאסד"ק הגיע אתמול לשיא כל הזמנים. מבלי להיכנס להמלצות השקעה, אני חייב להגיד שזה טיפה מוזר בעיניי. נכון, המשבר יאיץ תהליכי טרנספורמציה דיגיטלית, אבל זה לא אומר בהכרח שכל החברות ייהנו מכך כפי שחושבים (סלאק כדוגמה), ויש מצב שזה בכלל מסמן משהו שלילי - שענקיות הטכנולוגיה רק יילכו ויתחזקו. השאלה השנייה היא אם נוצרת בועה במניות הטכנולוגיה. האם יכול להיות שבתקופה הנוכחית מכפיל ההכנסות של מדד נאסד"ק נמצא בשיא כל הזמנים? 
     
  2. בכתבה על זום התייחסתי לתחזיות האנליסטים, שלמעשה נצמדו לתחזיות החברה. תהיתי מה התחזיות האלו שוות. מלבד העובדה כי האנליסטים די מתבססים על החברה, יש גם שאלה סביב הצורך בתחזיות האלו. הרבה מאוד חבות משכו את התחזיות להמשך השנה בגלל משבר הקורונה, ויכול להיות שזה יוביל לכך שהמנהג הזה ייפסק. בארי דילר, שמשמש כיו"ר של חברות אקספידיה ו-IAC, אמר כי שתי החברות לא יפרסמו יותר תחזיות. "זה גורם לבזבוז זמן של החברות", אמר דילר ל-CNBC.
     
  3. השבוע יצאה לדרך הנפקת זום-אינפו, גייסה לפי שווי של 8 מיליארד דולר ומנייתה זינקה ב-90% בשני ימי המסחר הראשונים. כמעט בכל אתר כלכלי תיארו אותה כ"הנפקת ההייטק הגדולה של השנה". אני מבין את ההתלהבות מהתגלית ששוק ההנפקות לא סגור, אך לכנות אותה ההנפקה הגדולה של השנה, כשכבר שלושה חודשים (לפחות) אנחנו במשבר קורונה, זה קצת מצחיק. וחוץ מזה, היא כל כך גדולה שהאתרים המובילים בארץ ובעולם לא הצליחו לדייק בכתיבה עליה. 
    זום-אינפו הייתה חברה שהוקמה על יונתן שטרן הישראלי ונמכרה לחברת DiscoverOrg לפני כשנה תמורת 748 מיליון דולר (בניכוי מזומנים בקופה). החברה הרוכשת שינתה את שמה לזום-אינפו (מי עושה דבר כזה בשנת הנפקה??), דבר שיצר בלבול מוחלט בקרב כל האתרים לגבי מתי החברה הוקמה, מתי נרכשה וכו'. וואלה, מ"ההנפקה הגדולה של השנה" היה צריך לצפות לסיקור קצת יותר רציני, או לחילופין - להוריד את ההתלהבות.
היזם שתוהה מתי לרדת מרכבת ההרים
לפני כמה שנים, כשעוד הייתי ב"דה מרקר", ראיינתי את איל וולדמן, מייסד ומנכ"ל מלאנוקס. הראיון היה ביום רביעי ה-5 באפריל, ב-15:00. חזרתי מחופש לא מאופס והייתי בטוח שהראיון הוא למחרת. הבנתי שטעיתי ברגע האחרון (איפשהו ב-14:35, כשאני בשוקן והראיון ברמת החייל) . למזלי הגעתי באיחור של כמה דקות, כמעט ולא הספקתי להתכונן, ובנוסף, התחלתי באותו בוקר לאבד את הקול וצלחתי את הראיון בקושי רב. ועדיין יצא ראיון מעניין (הבנתם כבר שזה לא בזכותי). וולדמן דיבר שם על הקושי להיות מנכ"ל, על הלחצים והבדידות, על המקלחות בשדות התעופה ועל העובדה כי כמעט אף אחד לא מבין אותו.
 
היו ב"דה מרקר" אנשים שלא אהבו את הראיון (יותר נכון, מישהו אחד אבל די בכיר). הוא חשב שזה ראיון מתחנף, כי איך יכול להיות שמישהו עשיר כמו וולדמן יכול להגיד שקשה לו. בעבורי זה היה ראיון משמעותי - אני חושב שבעלי המניות של מלאנוקס היו צריכים לקרוא את הראיון הזה אבל יותר מכך - זה מאפשר לפרוץ את התדמית הנוצצת של תעשיית ההייטק. הרי גם מנכ"לים צעירים מתמודדים עם קשיים דומים. מאז אני מקפיד כמעט בכל ראיון לשאול על הלחצים והבדידות, ולנסות להבין עם אלו אנשים אותו מנכ"ל מתייעץ (זה איפשר לי, אגב, להבין כי יש חיבור בין וולדמן, מנכ"ל צ'ק פוינט גיל שוויד ומנכ"ל Wix אבישי אברהמי - הבנה שתורגמה לראיון משולש עם המנכ"לים הכי בולטים בתעשייה).
 
ראיון בעל משמעות דומה בעיניי פרסמתי בסופ"ש עם זאב פרבמן, מנכ"ל לייטריקס. נכון, אין לו את הקילומטראז' של וולדמן, אבל הוא מנכ"ל של חד קרן מצליח ומבטיח. זה אחד הראיונות המעניינים שפרסמתי בשנים האחרונות. פרבמן לא עשה את המסלול השגרתי. הוא גדל בסיביר באזור שהטמפרטורה בו מגיעה למינוס 50 מעלות, בכפר קטן שבו גרו מאות אנשים בלבד. הוא היה יוצא לצוד ולדוג עם אביו ועלה עם משפחתו לארץ בתחילת שנות ה-90. הם התגוררו בנתניה, פרבמן למד בישיבה תיכונית אך חזר בשאלה. את לייטריקס הקים ב-2013 לאחר שנטש קריירה אקדמית ולאחר שהשלים דוקטורט בגרפיקה ממוחשבת.
 
אולם מלבד סיפור החיים יוצא הדופן שלו, מה שהיה מעניין הוא העיסוק של פרבמן בשאלות מה מניע יזמים, למה הם לא יורדים מרכבת ההרים המשוגעת שהם נמצאים בה, והאם ההון בתעשיית ההייטק זורם למקומות הלא נכונים. יזם שמדבר על הנושאים האלו בכנות בראיון עיתונאי זה דבר חריג (ומוערך). הוא מוביל חברה, יש לו עובדים ומשקיעים, הוא צריך להראות כי ליבו ומחשבותיו תמיד עם החברה. אבל הוא מספר כי זה הדנ"א של החברה, שמקובל לשאול שאלות כאלו. 
 
אני ממליץ לקרוא את הראיון המלא (או להקשיב בפודקאסט - אולי אפילו עדיף), כי זה מאפשר להבין טוב יותר את הטיעונים והמחשבות של פרבמן, אבל אני בכל זאת שם פה כמה ציטוטים:
 
"יש 'בון טון' (שיח מקובל) של איך יזמים אמורים לדבר - רק על חברה בסדר גודל של מיליארד דולר ואז של 10 ו-100 מיליארד דולר, ואיך נשתלט על הכול, אבל אני מכיר יזמים שהגיעו לגיל 40, מצליחים בכל דבר ואז שואלים את עצמם - מה הלאה?".
 
"שאלתי באחרונה מיליארדר, מהעשירים בעולם, למה הוא קם בבוקר והוא ענה לי: ‘זה משחק שאני רגיל לשחק, והמשחק הזה נותן לי תחושה שאני חי’. זה נשמע מצחיק ואני מקווה שאני לא בוטה מדי: הרבה אנשים חושבים שכסף ופיננסים יהיו דבר מאוד משמעותי בשבילם, יגרום להם להיות מאושרים ויתן להם משמעות לחיים. הם קצת חיים בחלום ובאשליה. האנשים האלו מגיעים לאותה נקודה ואז הם צריכים לענות על השאלה מה השלב הבא, וזה משתנה מאדם לאדם. אותו מיליארדר רוצה להמשיך להיות רלוונטי, אני עדיין מחפש את התשובה. אני יכול לכתוב ספר על השיחות שהיו לי עם אנשים על כך".
 
"המשקיעים שלנו לא אוהבים לשמוע את זה, אבל אני אשאר בתפקיד כל עוד יש לנו הרמוניה עם צוות המייסדים ולכולנו כיף. בשנייה שמתחילים לריב אני הולך. אני לא יכול להיות בסיטואציה שאני נלחם בשיניים והורס לאנשים את החיים בשביל משהו לא ברור".
 
"אנחנו לא מרגישים שהיעד שלנו היה לכבוש את מאדים, לא דיברנו במונחים כאלו. אנחנו מגיעים למצב שהוא פריווילגיה שמגיעה עם ההצלחה - שנראה שהצלחנו לעשות את זה. ואז אנחנו שואלים מה קורה הלאה? האם אנחנו עושים סקייל לדבר הזה? האם לעשות את מקום העבודה עוד יותר מגניב? לעוד יותר אנשים? מתעסק רק ביצירתיות ודברים ויזואליים? גם פה אין לנו תשובה טובה".
 
 
מאחורי מאבק טראמפ-טוויטר-פייסבוק
המאבק בין טראמפ לטוויטר בשבוע שעבר גררה לסיפור את פייסבוק ומארק צוקרברג, שהביע ביקורת על ההחלטות של טוויטר לסמן ולחסום ציוצים של נשיא ארה"ב. הצעדים שנקטה פייסבוק, או יותר נכון, ההחלטה לא לנקוט צעדים, הובילה לביקורת בקרב עובדי החברה. כמה אייטמים שכתבנו במדור על הנושא:
 
  • מחאת חופש הביטוי נגד צוקרברג ופייסבוק: התפטרויות, ביטול שותפויות ושביתה וירטואלית. 
  • "למה זה חייב להיות בינארי? למה זה חייב להיות להסיר או להשאיר?": מה צוקרברג אמר לעובדי החברה בשיחה שארכה 90 דקות.
עוד דברים מעניינים מהשבוע האחרון:
  • שרית פירון, מנשות ההייטק הבולטות בישראל, הצטרפה ל-Team8 כדי להקים קרן הון סיכון חדשה (אותה תנהל ביחד עם לירן גרינברג). בראיון לשלומית לן ב"גלובס" היא מספרת על הילדות במשפחה דלת אמצעים, ההתגלגלות המקרית לתחום הטכנולוגי, האקזיט המרשים בסטארט־אפ דאטורמה, וגם על Team8: "אין בה שום דבר פטרוני, לא במודל ולא באנשים". ואל תפספסו גם את 6 עצות של פירון לסטארט-אפים לאחר הקורונה. לראיון המלא.
  • תשתיות התקשורת בישראל סובלות מפיגור ביחס למדינות המתקדמות. גדי פרץ מסביר כי מתווה סיבים האופטימיים המוצע יגרום לכך שהמגזרים החלשים ביותר בחברה הישראלית לא יקבלו את התשתית המתקדמת. פרץ קורא לשר התקשורת החדש יועז הנדל שלא לאשר את המתווה וכותב: "רהט או כסייפה לא יכולות להישאר מחוץ למשחק או לגחמות פקידי משרד התקשורת. זו חובת המדינה לדאוג להם היכן שהשוק החופשי לא עושה זאת". למאמר המלא.
  • לפני שבועיים כתבתי כאן על הצורך בגיוון בתעשייה. אלי הורביץ, מנכ"ל קרן טראמפ לחינוך, פרסם אצלנו מאמר דעה שבו כתב: "שכבת המצוינות של ישראל מונה רק 9%, והיא בנויה בעיקר מגברים יהודים ממרכז הארץ. הבעיה טמונה בראשית השרשרת, זו שמתחילה בחטיבת הביניים. הרף בחטיבה נמוך מדי, ההזדמנויות ללמוד ברמת מצוינות מצומצמות, אין יעדים ומדדים ברורים והפערים נפתחים. כתוצאה מכך, הרבה מאוד תלמידות ותלמידים שיכולים לאתגר, מאבדים את דרכם". למאמר המלא.
  • הקונספירציה סביר רשתות הדור החמישי מתחילות לתפוס תאוצה בישראל, ואף נערכו באחרונה הפגנות נגדן. יסמין יבלונקו, שכתבה לפני כחודש כתבה על התפתחות הקונספירציה והתגובות לה באירופה, כתבה שוב על הקשר המופרך בין הדור החמישי לקורונה, מהי בכלל הטכנולוגיה הזאת ואיך היא תשפיע על חיינו. שאלות ותשובות.
  • מחסור במימון, ירידה במכירות, קיצוץ בכוח אדם ובמשכורות וסכנת סגירה. סקר חדש של רשות החדשנות ו-ITAI בחן את השפעות משבר הקורונה על סטארט-אפים בישראל מאז תחילת המשבר.
  • איך הסטארט-אפ של יוני בלוך עזר לוול מארט להבין כי בתקופת הקורונה הגולשים מחפשים לרכוש דווקא חולצות? כתבה של שני מוזס
  • בתעשיית השבבים רוצים עשרות מיליארדי דולרים מהממשל האמריקאי איך המעבר לסביבת הענן מחזק את מעמדה של VMware ויוצר הזדמנות השקעה באיגרות החוב של החברה? המלצת השקעה של הראל גילאון וזאהר זהר מאופנהיימר ישראל.
אקזיטים
  • חברת Spot (לשעבר Spotinst), שפיתחה מערכת לניהול משאבי ענן, נמכרת לחברת נטאפ (NetApp) תמורת סכום שנע סביב 450 מיליון דולר. נטאפ לא ציינה את היקף העסקה בהודעה הרשמית. ספוטינסט הוקמה ב-2015 על ידי עמירם שחר, לירן פולק ואהרון טוויזר, וגייסה במהלך השנים סכום של 53 מיליון דוולר. בין המשקיעים בה נמנים הקרנות Highland Capital, אינטל קפיטל, ורטקס, לידרס פאנד, פיקו ועוד. נטאפ היא חברת שירותים ותיקה לאחסון וניהול נתונים בארגונים, המתמקדת בשנים האחרונות בטכנולוגיות ענן. לידיעה המלאה.
  • חברת אופטימל פלוס מחולון נמכרת לחברת אינטרנשיונל אינסטרומנטס (NI) מטקסס שבארה"ב תמורת 360 מיליון דולר. אופטימל פלוס הוקמה לפני 15 שנה על ידי המנכ"ל דן גלוטר וניר ארז, שכבר לא בחברה. ארז הקים מאז את מוביט, אותה הוביל למכירה לאינטל בחודש שעבר. ארז ירוויח כמה מיליוני דולרים מהמכירה של אופטימל פלוס. משקיעים נוספים בחברה כוללים את קרנון ההון סיכון פיטנגו, ויולה ונצ'רס ו-KKR. אופטימל פלוס מפתחת מערכות מבוססות בינה מלאכותית לניתוח תהליך הייצור עבור תעשיות השבבים (סמיקונדקטור) והרכב (אוטומוטיב). לידיעה המלאה.
קרנות הון סיכון
  • קבוצת Ourcrowd, המשלבת השקעת הון סיכון עם מועדון משקיעים, הודיעה על השקה של קרן חדשה בהיקף מתוכנן של 100 מיליון דולר - "קרן חדשנות להתמודדות עם מגפות עולמיות". הקרן תשקיע בחברות שנהנות ממגמות שנוצרו בעקבות מגפת הקורונה (Covid-19), כמחציתן חברות בתחומים רפואיים כמו אבון, רפואה מרחוק ותרופות למחלות זיהומיות, וכמחציתן בתחומים הנהנים מן המגפה באופן עקיף כמו לימוד מרחוק, עבודה מרחוק, אימונים ביתיים וכדומה. לידיעה המלאה.
גיוסי הון
  • חברת פייבר, שמנוהלת על ידי מיכה קאופמן, ביצעה הנפקת מיות שבמסגרת גייסה 113 מיליון דולר נטו (הסכום עשוי לצמוח ל-130 מיליון דולר נטו). פייבר הונפקה בבורסת ניו יורק לפני כשנה במחיר מניה של 21 דולר, שמאז זינק פי שלושה, על רקע מגפת הקורונה. פייבר, פיתחה זירת מסחר אינטרנטית שמטרתה לחבר בין פרילנסרים מתחומים שונים ללקוחות פוטנציאליים, סומנה כאחת החברות שנהנית מהמגמות האלו. לידיעה המלאה.
  • חברת אודיוקודס, שנסחרת כיום בשיא של כמעט 20 שנה, מתכוונת לגייס סכום של כ-100 מיליון דולר בהנפקת מניות משנית. המניה זינקה מתחילת השנה ב-49%, אחרי שטיפסה במהלך 2019 ביותר מ-160%. אודיוקודס, שנוסדה ומנוהלת על-ידי שבתאי אדלרסברג, מספקת פתרונות תקשורת לעסקים ופתרונות VoIP. לידיעה המלאה.
  • חברת וואן טאץ' (1touch.io) הודיעה על גיוס של 14 מיליון דולר (בסך הכל גייסה 16 מיליון דולר עד כה). החברה הוקמה ב-2017 על ידי זאק רובינשטיין, איציק אסרף ודימיטרי שבצ'נקו. את סבב הגיוס הובילו קרן JVP וזרוע ההשקעות של תאגיד האנרגיה National Grid Partners והשתתפו בו גם מיינדסט ונצ'רס, Connecticut Innovations ו-Ocean Azul Partners. החברה מפתחת פלטפורמה לגילוי, מיפוי וניהול אוטומטי של דאטה ארגוני תוך עמידה ברגולציה להגנה על פרטיות מידע. לידיעה המלאה.
  • חברת ההדמיה הרפואית הישראלית, Nanox, הרחיבה את סבב הגיוס עליו הודיעה בינואר ב-20 מיליון דולר נוספים (בסך הכל גייסה החברה 79 מיליון דולר). המוצר נולד במעבדות של חברת סוני והצוות שפיתח אותו קיבל את הזכויות לטכנולוגיה והקים על בסיסה את החברה יחד עם היזם הישראלי רן פוליאקין. את סבב הגיוס הובילה SK Telecom הקוריאנית.
  • הסטארט-אפ Lili, שמפתח שירותים בנקאיים לפרילנסרים, גייס 10 מיליון דולר (בסך הכל גייס עד כה 13 מיליון דולר). הסטארט-אפ הוקם על ידי לילך בר דוד (לשעבר מנכ"לית פפר) ולירן זילכה. את סבב הגיוס הובילה Group11 של דובי פרנסס, והשתתפו בו גם Foundation Capital, AltaIR Capital, Primary Venture Partners ו-Torch Capital. לידיעה בטק קראנץ'.