הפרופסור שהמציא את עגבניית השרי ממציא לנו עוד פטנטים, והפעם הוא רותם את הידע שלו בגידולים חקלאיים למאמץ העולמי לעבור לחשמל ירוק. המיזם שכבר מתבשל בהצלחה במעבדה שלו הוא פאנל זכוכית דק בציפוי אדום שיתאפשר למקם מעל שטחים חקלאיים נרחבים ביותר, בלי לגרוע מתפוקת החקלאים. ומי שתל את הרעיון הזה בראשו של פרופ' חיים רבינוביץ'? איש צעיר שהרכיב משקפי שמש מבריקים וחלף על פניו ברחוב. "הסתכלתי על האיש הזה ואמרתי לעצמי: רגע, הוא משתמש בחלק מהאור כדי לראות, והחלק האחר חוזר לסביבה והולך לאיבוד, כמו שהצמח צריך רק עשירית מכמות האור כדי לייצר פוטוסינתזה. למה שלא ננצל את האור האבוד הזה כדי לייצר חשמל?", סיפר רבינוביץ' ל"כלכליסט".
רבינוביץ', פרופסור מהפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה באוניברסיטה העברית (ובוגר שלה), שיתף ברעיון שלו את פרופ' ליעוז אתגר מהמכון לכימיה באוניברסיטה, ויחד הם פיתחו אב־טיפוס של תא סולארי חדשני, שנועד לכיסוי מלא של שטחים חקלאיים (חממות, מטעים, שדות) ומקווי מים, באופן שיאפשר ייצור חשמל בלי לפגוע באור המגיע לגידולי החממות, ובלי לגזול שטחים פתוחים. לפי החוקרים, הפיתוח, שיעילותו הוכחה טכנולוגית במעבדה, יפחית את עלות האנרגיה לקוט"ש בישראל ב־75%, ובמקביל יקטין את הוצאות החקלאים ויגדיל את הכנסותיהם, וכמובן – יסייע למדינה להשיג את יעדי המעבר לאנרגיה מתחדשת.
התא הסולארי שפיתחו השניים מבוסס על גביש פרובסקייט המיוצר בתהליך פשוט וקל יחסית מחומרים זולים וזמינים בשיטה הדומה להדפסת נייר, בניגוד לתאים הסולאריים שבהם נעשה היום שימוש ברחבי העולם, הדורשים כרייה של מתכות יקרות והליך ייצור מורכב. "אנחנו לא משתמשים בסיליקון", הם מסבירים, "המצע העיקרי הוא זכוכית וחומרים זולים יותר. מפחיתים את עלות ייצור הפאנלים בחצי, ואין צורך במפעלי ענק. אפשר לייצר בצורה מקומית פשוטה יותר. זאת זכוכית דקה עם ציפוי אדום שמצמידים לחלון, אפשר לחבר אותה ישירות לגריד. בתוך כשלוש שנים נוכל להתקין את הפאנלים שלנו בחממות ראשונות".