בשנות השישים של המאה העשרים כולם שתו בלנדד. מאלטים שימשו אך ורק כמרכיב בבלנדים ואיש לא העלה על דעתו כי חובבי הוויסקי באשר הם ישתו סינגל מאלט ולא בלנדד למעט כמה אנשי ויסקי משוגעים. אחד מהמשוגעים הללו היה סנדי גרנט גורדון, נכדו הרחוק של ויליאם גרנט, האיש שהקים את מזקקת גלנפידיך. בשנת 1963 החליט גורדון כי הגיע הזמן שהעולם יהנה מהסינגל מאלט שלו. באותם הימים זה ניראה היה הזוי אבל מסתבר שגורדון ידע על מה הוא מדבר.
למעלה משלוש עשרה מיליון בקבוקי גלנפידיך הנמכרים כיום בשנה מוכיחים כי המאלט הוא אכן מוצר נפלא אשר זקוק הה רק למשוגע אחד שיוציא אותו מהבלנדד.