ממשיכים איתכם גם בבית...

 

יוצרי קולנוע רבים החלו את דרכם בעשיית סרטים קצרים, בין אם אלו סרטים שיצרו כפרויקטים בלימודי הקולנוע, סרטים עצמאיים, או כסוג של אודישן עבור השלב הבא בקריירה שלהם. חלק גדול מבמאים אלו הפכו  ליוצרים בעלי שם וחלקם, על אף הצלחתם ותהילתם, התאהבו בסוגת הסרט הקצר והמשיכו ליצור בה לאורך הקריירה שלהם.

הסרט הקצר מאפשר ליוצרים חופש להתנסות, לצאת מאזורי הנוחות ומהכללים, לעשות טעויות וללמוד מהן, לבחון את השפה הקולנועית על כל צורותיה, לפתח את השפה הקולנועית העצמית שלהם, לשכלל את יכולות הסיפורת, הצילום, העריכה או כפי שאמר קנת׳ בראנה - ״אני חושב שסרטים קצרים מכילים לעיתים קרובות מקוריות, חופש יצירתי, אנרגיה ויכולת המצאה מעוררת השראה ומבדרת. אני חושב שהם, כמו ששייקספיר הגדיר זאת, מעשה טוב בעולם מסואב״.

 

אנחנו מזמינים אתכם היום לדגום חלק מהסרטים הקצרים שנוצרו על ידי במאים גדולים - ממרטין סקורסזה ועד לטאיקה וואטיטי.

לפני שפיקסאר היו פיקסאר ו״צעצוע של סיפור״ הפך להיות אחת מסדרות האנימציה המצליחות בעולם, יצר ג׳ון לאסטר את Tin Toy, אנחנו בטוחים שתמצאו בו אלמנטים מוכרים...

וורנר הרצוג מקריין את המסע האקזיסטנציאלי של שקית פלסטיק בסרט הקצר של ראמין בהראני Plastic Bag, מוקדש לכל למי שאהב את סצנות השקית ב״אמריקן ביוטי״ או פשוט אוהב סרטים יפים.

מעמקי אי השפיות מתפרצים בסרטו הקצר של כריסטופר נולן Doodlebug, על אדם שרודף אחרי משהו בדירתו. מי שמכיר את יצירותיו של נולן (״מומנטו״, בין הכוכבים״, ״דנקרק״) לבטח ישמח לראות שגם בסרט זה נולן משחק עם מרחבים של זמן ומקום.

בידיו של מרטין סקורסזה, עם שילוב עבודת המצלמה, השימוש במוסיקה וטוויסט בעלילה, שגרת הגילוח היומית של גבר היא הכל חוץ ממשעממת בסרטו הקצר The Big Shave.

בסרטה זוכה האוסקר, Wasp, אנדראה ארנולד נמצאת במחוזות אותן למדנו להכיר מסרטיה המאוחרים יותר (״מחוץ למים״) - מעמד הפועלים האנגלי, נשים צעירות ואבודות שמחפשות קצת חום, קשר, משהן משל עצמן - והכל מוצג בסגנון הריאליסטי בו מצטיין הקולנוע הבריטי, אך בידיה של ארנולד נוסף לו נופך של רכות ואינטימיות.

פרויקט Lumière and Company, מה קורה כשהבמאים הטובים בעולם מוזמנים ליצור סרט אך ורק בשיטת הסינמטוגרף של האחים לומייר ועם שלושת החוקים הבאים: אורך הסרט לא יהיה מעל 52 שניות, לא יהיה סינכרון קול לאחר הצילום, ולא יותר משלושה טייקים. ספייק לי, וים ונדרס, ז׳אנג יימו ואחרים התנסו, אלו התוצאות...

נשים צעירות הכלואות בכלובי זהב זוהי תמה שחוזרת על עצמה בסרטיה של סופיה קופולה (״מארי אנטואנט״, ״חמש ילדות יפות״), דבר זה גם נכון לסרטה הראשון והקצר Lick the Star

בסרטו הקצר של טאיקה וואטיטי Two Cars, One Night, שהיה מועמד לאוסקר, תמצאו מאפיינים שתוכלו לזהות גם בסרטו האחרון ״ג׳וג׳ו ראביט״, שהכה גלים בשנה החולפת - ילדים שחושבים הם מבוגרים (אולי כי אין להם ברירה), קסם הילדות ואהבת נעורים.

עם כל המרכיבים הברטונים המוכרים - שילוב של מורבידיות והומור - והומאז׳ לאקספרסיוניזם גרמני ואדגר אלן פו, Vincent הוא סרט אנימציה קצר שיצר טים ברטון.

ב-1976 אנייס וארדה כבר בנתה לעצמה שם של במאית ענקית עם הסרט ״קליאו מ-5 עד 8״, אך בשנה זו גם יצרה את הסרט הקצר הקסום שלפנינו, Plaisir d'amour en Iran, סיפור אהבה בין צעיר אירני וצעירה צרפתייה שצולם באספהאן שבאירן.

ב-Last Round, סרט הגמר עטור הפרסים של תומאס ויטנרברג, הוא מציג, בכנות ובחן, סרט על פרידות, החלטות וחרטות, האם אפשר להיפרד מאהובים, מחברים, מחיים שלמים שנבנו?

בשנה החולפת השם החדש החם ביותר בעולם הקולנוע הוא לולו וואנג, שפרצה עם סרטה ״הפרידה״. לפני מספר שנים היא יצרה את הסרט הקצר Touch, גם הוא עוסק בהבדלי תרבויות ודינמיקה משפחתית. הסרט לא תמיד נוח לצפייה אך לופת את הלב ולא מרפה.

ג׳יין קמפיון החלה לגרוף שבחים ופרסים כבר בימיה כסטודנטית לקולנוע באוסטרליה עם סרטה Peel, שזכה בפרס הסרט הקצר בפסטיבל קאן 1986. לאחר מכן, קמפיון המשיכה ויצרה גוף עבודות בלתי נשכח, מ״הפסנתר״ ל״בקצה האגם״.

לעיתים במאים גדולים משלבים כוחות עם חברות שונות כדי להפיק להם פרסומות בצורת סרט קצר. שיתופי פעולה אלו מולידים סרטים מבריקים.
הנה מבחר מייצג ומופלא של כמה מהם.

וס אנדרסון (״מלון גרנד בודפשט״) משתף פעולה עם חברת ״פראדה״ ויוצר את Castello Cavalcanti, בו שחקן הבית של אנדרסון, ג׳ייסון שוורצמן, מגלם נהג מרוצים לא מוצלח שנקלע לתאונה בכפר איטלקי מרוחק ב-1955. כפי שניתן לצפות מאנדרסון, זהו כפר צבעוני מלא בדמויות בלתי נשכחות.

במאי נוסף שמשתף פעולה עם בית אופנה הוא דיוויד לינץ׳ עם ״דיור״ הפעם. ב-Lady Blue Shanghai יוצר לינץ׳ סרט עפוף מיסתורין עם אחת מריון קוטיאר שמגלמת אישה זרה במלון. מתנה שהיא מוצאת בחדרה מעוררת בה את כל פחדיה ותשוקותיה...

ב-30 דקות ובאמצעות סיפורים קטנים וקטעי ארכיון מצליח ארול מוריס להציג בצורה כובשת היסטוריה שלמה, לא רק של חברת IBM, אלא של האנושות כולה במאה ה-20. כל זה בסרט שיצר עבור חגיגות המאה של IBM ושתוכלו לצפות בו פה...

Follow Us On Google+
Follow Us On Google+