מדובר בבנייה והיערכות שנמשכו כחמש שנים, במאמץ משותף עם המועצה האזורית תמר, כדי למצות את הייחודיות של תנאי האזור. במסגרת הפעילות של אוניבסיטת תל אביב השותפה במבנה, יושם דגש על חקר "חיים בתנאי קיצון" כתחום מחקרי חוצה תחומים (מולטי-דיסציפלינרי), שמטרתו לעזור בהתמודדות העולמית עם תופעות קיצון בעולם. תחום המחקר הייחודי כבר יוצר עניין ותשומת לב רבה בעולם.

המכון יפעל בשיתוף פעולה עם השכנים מירדן, על מנת להוות חממה ראשונה מסוגה למחקרים המשותפים לשתי הסביבות האקולוגיות – הגדה המזרחית והגדה המערבית של ים המלח.

מבנה המכון מהווה גם הוא יצירה אדריכלית מרשימה. המקום הוקם במבנה לשימור שהושלם בשנת 1963 כ"היכל תרבות מצדה", אותו חנך נשיא המדינה השני, יצחק בן צבי ז"ל. המבנה המקורי, אשר תוכנן בשנת 1961, נבנה כך שייצור המשכיות עם המצוק וישתלב בטופוגרפיה המייחדת את האזור.

"מדובר בפרויקט מתבקש" מסביר דב ליטבינוף, ראש המועצה האזורית תמר, ומוסיף: "שכן באדמת האזור, בכל סלע ונקיק מסתתרות אלפי תופעות שמהוות פוטנציאל למחקר שעשוי להוביל לפריצות דרך בקנה מידה עולמי. המחקרים שעתידים להיעשות כאן יספקו תשובות לשאלות רבות על אודות נפלאות האזור שבו אנו חיים וימשכו אוכלוסייה אקדמית, מבוססת וחזקה, שתתרום לצמיחה הדמוגרפית של האזור".

במסגרת הפעילות המחקרית, מתקיימים כבר היום פרויקטים שונים של האוניברסיטה במקום, כדוגמת: פרויקט חיזוי רעידות אדמה על בסיס סנסורים גאולוגיים ברשת הסלולרית; ופרויקט משולב להערכת סיכונים סביבתיים, הימצאות מים ושינויי מזג אוויר.

פרופ' יוסף קלפטר, נשיא אוניברסיטת תל אביב, מספר על שיתוף הפעולה בפרויקט זה: "אנו מקווים שמחקרים אלה, ותרומתו הייחודית של המכון, אכן יניבו פירות מחקריים ויישומיים לטובת האדם וסביבתו בארץ ובעולם וייצרו עניין בינלאומי נרחב, בעת הזו, בה העולם מתמודד עם תופעות קיצון בתחומים רבים. לאוניברסיטת תל אביב, כגוף המחקר הגדול בישראל, השם דגש על מחקר רב- תחומי ושילוב טכנולוגיות להרחבת תחומי הידע, ערך מוסף ותרומה ייחודית למכון זה".

ד"ר מירה מרכוס-קליש, מנהלת קשרי מחקר בינלאומיים ­­­­­­­­­­­­­­­באוניברסיטת תל אביב, מציינת כי באוניברסיטה פורסמו כבר מאמרים של כ-30 חוקרים בנושאי ים המלח, המשתפים פעולה עם חוקרים מכל רחבי העולם במחקר בתחומים שונים, כגון: סביבה, גאופיזיקה, אסטרופיזיקה, הנדסה, ארכאולוגיה והמזרח הקדום, גאולוגיה, רפואה, חקר החי והצומח, גישור בין סכסוכים, ערש התרבות האנושית, מחקר הדתות הקדומות, ועוד.