המהפכה הזאת לא פסחה, כמובן, על המחקר המדעי. הבינה המלאכותית מאפשרת היום ניתוח אוטומטי של כמויות גדולות של נתונים – טכנולוגיה הטומנת בחובה השפעות מרחיקות לכת על עתיד האקדמיה. למעשה, הבינה המלאכותית משמשת למחקר מדעי פורץ דרך בשורה ארוכה של נושאים כמו חיזוי רעידות אדמה, עיבוד של מסמכים היסטוריים רבים, הבנת הדינמיקה של ריבוי טבעי באוכלוסיות, מיפוי המוח ודיאגנוזה רפואית.
כל הדוברים שהשתתפו בכנס הם חוקרים מבית הספר למדעי המחשב שכבר התנסו ביצירת שיתופי פעולה עם חוקרים שאין להם רקע בתחום הבינה המלאכותית – כמו חוקרים במדעי הרוח, מדעי החיים, מדעים מדויקים ובמדעי החברה. בית הספר למדעי המחשב מציע לחוקרים את כוח האדם הנחוץ לעריכת המיזמים, וכן עזרה בניסוח ההגשות למלגות המחקר המשותף.
את יום העיון פתח נשיא האוניברסיטה ויוזם הכנס, פרופ' יוסף קלפטר. לאחר מכן הרצו פרופ' אמיר גלוברזון, פרופ' נחום דרשוביץ, ד"ר יהונתן ברנט ופרופ' ליאור וולף מבית הספר למדעי המחשב. יום העיון נחתם בפאנל מיוחד, שדן בשיתופי פעולה אפשריים בין הפקולטות בתחום הבינה המלאכותית. לחברי הסגל האקדמי באוניברסיטה הוצגו החידושים בתחום הבינה המלאכותית, ונידונו דרכים ליצירת שיתופי פעולה בקמפוס שיעשו שימוש בכלי בינה מלאכותית במחקר.
בסוף הכנס המוצלח כבר הועלו עשרות הצעות למיזמים משותפים – שהעבודה עליהם כבר החלה.
