"המידע הוא הדלק לכלים של בינה מלאכותית, ואנחנו רוצים להנזיל את הדלק"

מנכ"ל חטיבת הבריאות של מיקרוסופט, פיטר לי, הגיע לישראל לבדוק כיצד מתקדמת הטכנולוגיה שמשדכת בין חולים לניסויים קליניים, לחפש שיתופי-פעולה עם חברות סייבר ולשכנע סטארט-אפים להשתמש בענן של מיקרוסופט • "מטרתנו היא שחברות בתחום הבריאות יהיו הלקוחות והשותפות שלנו, אבל לא נתחרה בהן"

פיטר לי, מנכ"ל חטיבת הבריאות של מיקרוסופט / צילום: מיקרוסופט
פיטר לי, מנכ"ל חטיבת הבריאות של מיקרוסופט / צילום: מיקרוסופט

"מיקרוסופט כבר נמצאת בכל מערכות הבריאות בעולם", מצהיר פיטר לי, מנכ"ל חטיבת הבריאות של החברה, שצוברת בימים אלה תאוצה. "יש לנו 169 אלף מערכות יחסים (כלומר, לקוחות ושותפים) בתחום הבריאות ב-140 מדינות, מקליניקה בקניה שמעסיקה אחות אחת ועד קופת חולים כללית ובית החולים תל השומר בישראל, שנחשבות למערכות בריאות גדולות ומובילות, ודאי ברמת התחכום הטכנולוגי. הענן שלנו בתחום הבריאות הוא אחד הצומחים ביותר שלנו, אז אנחנו רוצים לקדם אותו כך שיהיה הענן הכי טוב לבריאות, שידבר שפה של בריאות".

השאלה מי יהיו שחקני המפתח בענן הבריאות היא שאלה מהותית בתחום טכנולוגיית המידע (IT). בין החברות שנלחמות על נתח בפעילות הזאת נמצאות גם גוגל, אמזון, IBM, פיליפס, GE ואחרות. עם זאת, לדברי לי מיקרוסופט יודעת את גבולותיה. "המנכ"ל, סאטיה נדלה, אמר משהו שהוא מאוד זן: 'מיקרוסופט היא כבר היום חברה בתחום הבריאות אבל היא לעולם לא תהיה חברת בריאות'. כלומר, המטרה שלנו היא שחברות בתחום הבריאות יהיו הלקוחות והשותפות שלנו, אבל לעולם לא נתחרה בהן. אמזון, לדוגמה, מעוניינת ממש להיכנס כספקית תרופות. אנחנו לא נהיה וולגרינז (רשת בתי מרקחת ענקית בארה"ב - ג"ו), אלא רק נספק להם שירות".

"מתעניינים בחברות הסייבר הישראליות"

לאחרונה הגיעה צמרת חטיבת הבריאות של מיקרוסופט לישראל, זמן לא רב אחרי שגובשה. לדברי לי, היו שלוש מטרות עיקריות לביקור בישראל: לבקר את הקבוצה הישראלית של מיקרוסופט בתחום הבריאות, להיפגש עם גורמים במערכות הבריאות הישראליות כדי לבחון אפשרות לבצע אצלן ניסויים ופיילוטים, ועם קהילת הסטארט-אפים הישראלית כדי לעודד אותה להשתמש בשירותי הענן של החברה, ומטרה שלישית - לגבש את הנהלת קבוצת הבריאות, שהיא חדשה ברובה ורב-תחומית. 

כשלי מדבר על רב-תחומיות, הוא מתכוון לשניים במיוחד - ג'ים ויינסטיין, שמונה לאחרונה לסמנכ"ל בכיר בחטיבה הבריאות וראש תחום החדשנות, ולג'ושוע מנדל, הארכיטקט הראשי של הקבוצה.

"ג'ים הוא רופא שניהל מערכת בריאות, ולכן יש לו תפקיד מהותי בבניית האסטרטגיה שלנו. הוא מכיר את התרבות של מערכת הבריאות, את חברות הביטוח, אבל הלב שלו הוא עם הרופאים ונותני השירות הרפואי, וגם כמובן עם החולים. למרבה הצער, בתו נפטרה מסרטן בגיל צעיר, אז הוא מכיר גם את צד המטופלים.

"מנדל הוא רופא ילדים ופרופ' לרפואה מהרווארד, אבל גם מהנדס תוכנה. הלב שלו התחלק בין התחומים, וכשהוא הבין שאפשר לעשות רפואה באמצעות תוכנה, הוא החליט לבחור בדרך הזאת. מאז הוא שחקן מאוד משמעותי בעולם בפיתוח תקנים אחידים למידע רפואי.

"יש לנו הרבה עובדים שהם גם וגם, והמרכז של מיקרוסופט בישראל הוא אחד המשמעותיים בכך", אומר לי, וממחיש בכך את הכישורים הדרושים במקצוע החדש שנקרא בריאות דיגיטלית. 

אם מיקרוסופט היא חברה המספקת שירותי בריאות אבל אינה חברת בריאות, כמה רחוק תלכו בפיתוח מוצרי AI עצמאיים בתחום הבריאות?

"אנחנו מרוכזים היום בשלושה תחומים עיקריים. בתחום המחקר הבסיסי, אנחנו עובדים עם חברות תרופות כדי לפתח מוצרים לשיפור האופן שבו נעשה הפיתוח. אנחנו עובדים עם חברת Adaptive Biotechnology שפיתחה תהליך לריצוף גנטי של חלק מתא ה-T של מערכת החיסון, כדי להראות לאיזה תא סרטני התא החיסוני נחשף וכך להגיע לאבחון מוקדם. האלגוריתם שלהם דומה לזה שאנחנו משתמשים בו לתרגום בין שפות, ולכן השותפות היא מתבקשת. המחקר הזה הוא בסיסי מאוד ומשתמש ביכולות בינה מלאכותית שהן בחזית המחקר גם בתחום הזה.

"תחום נוסף הוא, שהפיתוח שלו נעשה ברובו על ידי הקבוצה הישראלית, קשור לטכנולוגיה שמתאימה מטופלים לניסויים קליניים. זה תחום שיקר מאוד ללבנו. יש לנו יישום אחד מאוד עתידני ואחד שכבר נמצא בשימוש".

תחום שלישי הוא האנליטיקה הניבויית. "למשל, מטופלי כימותרפיה רבים יגיעו למיון בשלב כלשהו בשל אירוע שניתן היה לנהל בלי להגיע למיון. ביקשנו את הרשומות הרפואיות מכל מטופל כימותרפיה במדינת וושינגטון בארה"ב, ואנחנו מנסים להבין איזה חולה עומד להחמיר. האנליטיקה הניבויית היא הבסיס של רפואה מדייקת, המאפשרת למנוע החמרה אצל מטופל מסוים".

אתם עובדים בישראל גם עם חברות סטארט-אפ?

"זו כבר קלישאה לומר שישראל מאוד חדשנית. די מדהים לראות מה קורה כאן, ובאופן ספציפי אנחנו מתעניינים בטכנולוגיות הישראליות בתחום הסייבר והפרטיות, שהן הטובות ביותר בעולם בתחום הזה. הפרת פרטיות וגניבת מידע בעולם הבריאות הם חמורים יותר מכל תחום אחר כמעט. חוטפי המידע דורשים כופר גבוה פי כמה מבית חולים, כי הם יודעים שהוא חייב להמשיך לפעול.

"אם יהיה ביטחון מידע, אנשים ישתפו יותר מידע רפואי וזה מאוד חשוב. המידע הוא הדלק ההכרחי לפיתוח וליישום של כלי בינה מלאכותית בתחום הבריאות. אנחנו רוצים להנזיל את הדלק באמצעות ביטחון של הציבור בפרטיות המידע שלו. לכן לסטארט-אפים הישראליים בתחום הסייבר יכולה להיות השפעה מכרעת ביותר על התחום הזה".

מה היא מערכת היחסים שלכם כיום עם מערכות הבריאות בארץ?

"אנחנו יכולים לנסות את מערכות האנליטיקה הניבויית שלנו או של סטארט-אפים שעובדים איתנו בתוך מערכות הבריאות הישראליות. אם הסטארט-אפים יוכיחו את עצמם בישראל, הם יוכלו אחר כך לכבוש את העולם. גם לנו חשוב לראות הוכחת היתכנות כדי לעבוד בשיתוף-פעולה הדוק עם סטארט-אפ.

"אנחנו רוצים להיות פלטפורמה אטרקטיבית יותר לסטארט-אפים. אם כל סטארט-אפ מדהים בישראל ישתמש בענן שלנו, הדבר ישפיע גם על חברות בארה"ב ובסין. מנגד, מיקרוסופט יכולה לפתוח לסטארט-אפים דלתות, למשל לקשר אסטרטגי שיש לנו עם רשתות פארמה כמו וולגרינז, שאוספות מידע רפואי מ-8 מיליון אנשים בחנויות שלהן בכל יום".

עד כמה קל לכם להגיע למידע ממערכת הבריאות בישראל?

"זה אף פעם לא פשוט. רוב מערכות הבריאות, בגלל פרטיות או חוסר רצון למכור מידע בכסף, לא משחררות את המידע בקלות. כל ארגון בריאות בארץ רואה את המידע שלו כנכס שהוא יכול לגבות עליו כסף בדרך זו או אחרת. עד עכשיו היינו סלקטיביים מאוד ברכישה של מידע והעדפנו ליצור מודל שת"פ".

האם תוכנית הבריאות הדיגיטלית הממשלתית עוזרת בכך?

"אנחנו מחפשים ממש כעת את הדרך להיות חלק מהתוכנית הזאת".

"בישראל יודעים ליישם רעיונות במהירות"

אילו מדינות מתחרות בישראל על הבכורה בתחום הבריאות הדיגיטלית בעולם?

"ארה"ב, שחייבת להתפתח בתחום הזה בגלל עלויות הבריאות החריגות שלה, אבל הסביבה הרגולטורית בה מאוד קשה; בסין עושים דברים מעניינים. הודו עוברת תהליך מהיר של מודרניזציה והגישה למידע זורמת היטב. הממשלה רוצה לקדם את זה כי הטכנולוגיה מאפשרת טיפול במקומות רחוקים וכפריים. אחד התחומים שאנחנו מתמקדים בהם בהודו הוא אבחון מונחה בינה מלאכותית, שמאפשר לאבחן במהירות ובלי נוכחות רופא מומחה במאסות ובמרחקים, עם פידבק מיידי. בעניין הזה המקום של הענן יהיה קריטי ולכן חשוב לנו מאוד להיות שם, ולו רק כדי להבין בדיוק איך הענן צריך להתפתח".

למיקרוסופט יש תוכניות גדולות לפעילותה בארץ והיא מתכננת, לדברי לי, להגדיל מאוד את חטיבת הבריאות הדיגיטלית שלה בישראל. "אחד הדברים שאנחנו אוהבים בגישה של הקבוצה בארץ היא שהקבוצה יודעת לקחת תוצאות מחקר וליישם אותן בעולם האמיתי במהירות רבה. זה קורה גם במקומות אחרים במיקרוסופט, אבל כאן זה קורה באינטנסיביות רבה יותר. כולם כאן מתנהגים כאילו הם בעצם בסטארט-אפ, מבחינת מהירות היישום של הרעיונות, לכן אני רוצה לרכז פעילות רבה שלנו בישראל". הצוות מונה היום באופן ישיר 12 איש (עשרות אנשים נוספים עוסקים גם בתחום הבריאות אך לא כמשימה בלעדית). בכל חטיבת הבריאות במיקרוסופט מועסקים כמה מאות. "קצב הצמיחה יהיה מהיר מאוד", מבטיח לי. 

הטכנולוגיה שמשדכת מטופלים לניסויים קליניים

אחד ממוצרי הדגל של מיקרוסופט בתחום הבריאות הוא סדרת הצ'טבוטים לניהול קשר עם מטופלים, שפותחה ברובה בישראל. הצ'טבוט יכול לשוחח עם החולים על תופעות לוואי לתרופות ולהתריע אם דרושה בדיקה, לעזור למטופלים לעקוב אחרי נטילת התרופות שלהם, לאפשר להם לנהל את הביורוקרטיה הרפואית בקלות ועוד.

"השירות שפיתחנו נועד לאפשר לארגוני בריאות ליצור בוטים מטעמם", אומרת הדס ביטרן, מנהלת חטיבת הבריאות במיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח. "המוצר שלנו ייחודי בכך שמצד אחד הוא ניתן להתאמה מלאה לצורכי הארגון או הגוף שמשתמש בו, ומצד שני הוא מותאם מראש לעולם התוכן הבריאותי. כלומר, יש לו יכולות שפה טבעית שמבוססות על מונחים מעולם הבריאות והוא מכיר מראש פרוטוקולים של טיפול, שמות של תרופות והמחלות שאליהן הן קשורות, סוגי רופאים ובאילו מצבים הם מטפלים. לכן היישום של המוצר לצורך הספציפי הוא מאוד מיידי ומהיר". 

לאילו סוגי גופים מיועד הצ'טבוט?

"הארגון שמפתח ומפעיל את הבוט יכול להיות חברת ביטוח, בית חולים או מעבדת בדיקות מרכזית. מי שמשוחח עם הבוט יכול להיות מטופל, או אולי רופא".

לדברי ביטרן, הבוט היה יוזמה של חטיבת הבריאות בישראל, שהוקמה לפני פחות מארבע שנים, וכבר כשנה אחרי הקמתה החלה לעבור על פרויקט הדגל הזה. "בחרנו שתי בחירות משמעותיות: האחת היא להגיע לעבודה עם לקוחות מאוד מהר, והשנייה היא לעבוד עם לקוחות מגוונים מתחום הבריאות כדי ליצור מוצר מוביל בקטגוריה", היא אומרת.

האם לא חששתם לקבל על עצמכם אחריות משפטית לשוחח עם מטופל על ענייני הבריאות שלו, או לתת לרופא עצות משמעותיות לטיפול?

"המוצר נועד לא לאבחון ולא לטיפול, אלא לתמיכה בתחומים כמו חידוש מרשם, תשלומים וגבייה, שליפת מידע מתיק אישי, תזכורת לפרוטוקול טיפול שכבר ניתן למטופל, מוטיבציה וכדומה. אם מגיע שלב בו למטופל או לרופא יש שאלה שקשורה לטיפול או לאבחון, או שאינה פתירה דרך הבוט, הוא מועבר לנציג שירות אנושי. נציג השירות מקבל תקציר מהיר של כל השיחה שנערכה עם הבוט, כך שהוא אינו צריך להתחיל מהתחלה".

פרוייקט נוסף שעליו מופקדת ביטרן ולי נלהב לגביו הוא האלגוריתם לשידוך חולים לניסויים קליניים. "בכל רגע נתון נערכים עשרות אלפי ניסויים קליניים וחצי מהם לא מצליחים לגייס את מספר החולים הדרוש בקצב הרצוי. זה מאט את כל תהליך הפיתוח ומייקר אותו. לעומת זאת, ישנם חולים שממש צריכים את הניסוי ולא מגיעים אליו. יש לנו מערכת בינה מלאכותית שקוראת את כל תיאורי הניסוי ומציעה למטופל ניסוי אחרי שצ'טבוט ראיין אותו ובירר את כל המידע הרלוונטי, כמו תוצאות המעבדה, מקום המגורים, מרחק ההליכה שהמטופל מוכן ללכת. המוצר הזה כבר נמצא בשימוש היום".

לאחרונה הציגה הקבוצה הישראלית של מיקרוסופט את הפרויקט הזה בבית הלבן, באירוע מיוחד לחברות בתחום הבריאות הדיגיטלית, שבו נחשפו חברות נבחרות למידע של ארגון הסרטן הלאומי (NIC) כדי להשביח אל האלגוריתם.

"אנחנו עובדים על פיתוחים נוספים בתחום הזה", אומרת ביטרן. "אנחנו היום המומחים של חטיבת הבריאות לטכנולוגיות של שיחה וטכנולוגיות של הבנת שפה".