פרופ' דני חיימוביץ', רקטור הפקולטה למדעי החיים, התמקד בסוגיית המחקר של אבטחת המזון, והתריע מפני הירידה בהתעניינות בתחום הביולוגיה של הצמח. "עלינו לפתור את בעיות הסרטן והאלצהיימר, אבל גם להזין את העולם", אמר. "רובנו לא חשנו בחוסר ביטחון תזונתי, ועדיין אין זאת אומרת שהאיום הזה אינו מרחף מעלינו".
על פעילות אוניברסיטת תל-אביב בתחום אבטחת מזון סיפר פרופ' חיימוביץ', כי מדובר במוסד היחיד בישראל שיש בו עיסוק בכל התחומים הנוגעים לנושא בקמפוס אחד: "כאשר הבנו שאנחנו יכולים להציע משהו טוב יותר, בנינו תוכנית אקדמית באבטחת מזון. העולם צריך ביולוגים שמבינים כלכלה, אבל גם כלכלנים שמבינים ביולוגיה של יבולים".
פרופ' איתי סנד, ראש מכון מינץ לפתרונות מדיניות אסטרטגיים לאתגרים גלובליים, טען שלא נזכה כלל להגיע לנקודה שבה יאזל המזון. "אנחנו נהרוג את עצמנו קודם לכן בשל התחממות גלובלית", אמר. הפתרון שהציג פרופ' סנד מתמקד בשימוש באנרגיה סולארית, והוא הצביע על כך שהחסם העיקרי לשימוש בה נוגע למבנה השוק. לדבריו, בעוד עולם האנרגיה המסורתי נותן יתרון לגודל ולחברות ענק, מאופיין השימוש באנרגיה סולארית בריבוי יצרנים קטנים.
פרופ' אמיר שרון, ראש המכון להשבחת יבולים באוניברסיטה, התמקד בדבריו בצורך במחקר ובהוראה לשיפור התוצרים החקלאיים. לדבריו, עבודת המחקר והפיתוח האקדמי צריכה עתה להתמקד בליווי החקלאי בתהליכי גידול היבולים וטיפוחם, ובהוראה והבאת ידע לעולם.