גאיה, ברכות על תחילת הדוקטורט! מה הוביל אותך לבחור בתחום המחקר של בתי מחוקקים?
לא הייתי אומרת שממש בחרתי בתחום המחקר של בתי מחוקקים, למרות שהיחסים בין הרשות המחוקקת והרשות המבצעת הם הנושא המרכזי של עבודת הדוקטורט שלי. אני מתעניינת באופן כללי במחקר אמפירי השוואתי, שמתמקד במוסדות או התנהגות פוליטית, אבל אין לי העדפה ספציפית יותר מזה ואני לחלוטין רואה את עצמי מתרחבת בעתיד למחקרים השוואתיים שעוסקים גם בנושאים אחרים. למען האמת, עד סוף שנה א׳ של התואר הראשון בכלל חשבתי לעבור ממדע המדינה לחוג אחר משום שהוצפתי והתקשתי להתחבר לנושא מסוים מתוך כל המושגים התאורטיים והנושאים המבואיים. 
בזמן שהתקבלתי לתוכנית ״מודי-גלייזר״ (תל״ם) והייתי צריכה לבחור מנחה לתזה ולדוקטורט כבר עבדתי עם פרופ׳ ראובן חזן כשנה, וידעתי שאני מתחברת לנושא המחקר שלו בשנים הקרובות, אז זה מה שהוביל אותי בעצם לבחירה בנושא הזה.

הצגת השנה בכנס של הארגון האירופי למדע המדינה ואף זכית בפרס בבית הספר לדוקטורנטים בפרנקפורט. תוכלי לספר לנו קצת על המחקר שהצגת ועל המשמעות של הזכייה בפרס? 
המחקר שהצגתי היה ברובו מושגי ותיאורטי, ולא התזה שהתכוונתי לכתוב. התחלתי לעבוד בשנה שעברה על הצעת מחקר לתזה שבוחנת כיצד הכללים של הצבעת ה״אי אמון״ (המנגנון לסיום כהונת הממשלה) משפיעים על התנהגות פוליטיקאים במהלך המשא ומתן להרכבת הממשלה. בשלב זה קראתי המון, ושמתי לב שמספר מאמרים מהספרות מזכירים את המושג יחסי אמון (״confidence relations”), מבלי להגדיר מהם. יחסי האמון הוזכרו כחלק מההגדרה של דמוקרטיות פרלמנטריות וכאחד מעקרונות היסוד של משטרים אלה: הממשלה צומחת מתוך, ואחראית בפני, הפרלמנט. עיקרון זה מתבטא בשלוש הצבעות פרלמנטריות: (1) הצבעה מסמיכה, (2) הצבעת אמון, ו(3) הצבעת אי אמון. המאמר שהצגתי מגדיר לראשונה באופן מפורש את המושג ״יחסי האמון״ ומחבר את שלושת ההצבעות למסגרת תאורטית אחידה.  הופתעתי מכך שוועדת הפרס בחרה לציין את המחקר כאחד משלושת המחקרים המצטיינים, משום שעל אף שאני מרוצה בסך הכל מהמאמר שיצא, הוא עדיין עבודה מחקרית בהתהוות ולא חף מבעיות. עם זאת, הם ציינו שהוא נבחר דווקא משום שהוא הסביר והגדיר מחדש בצורה ברורה ומדויקת נושא כל כך מרכזי בתחום. 

איך הייתה החוויה שלך בכנס בינלאומי ראשון ובבית הספר לדוקטורנטים? האם היו רגעים מיוחדים או תובנות שאת יכולה לשתף?
הייתה לי חוויה מצוינת ובונה, חזרתי הרבה יותר בוגרת ועם המון תובנות וידע חדש על התחום והקהילה האקדמית. אחד הרגעים שהשאיר עליי חותם היה בפאנל בסוף אחד הימים בבית הספר לדוקטורנטים בנושא איך מסיימים דוקטורט, ואחת הסטודנטיות שאלה האם יש טיפים להתמודדות עם ״תסמונת המתחזה״. תסמונת המתחזה עוסקת בקושי של אנשים להפנים את ההישגים והיכולות שלהם ומלווה בתחושה שהם יוצרים מצג שווא וכי אין הם ראויים להצלחה או להערכה לה הם זוכים. המרצה ענה שבמקום להתעסק בשאלות ״למה אני כאן״ או ״האם מגיע לי להיות כאן״ עדיף להתמקד בשאלת המחקר שלנו. זה חידד עבורי את ההבנה שלפעמים אנחנו מבזבזים זמן מיותר על שאלות פחות מהותיות במקום להתעסק בבעיות הנכונות. 

כעת כשאת מתחילה את הדוקטורט, מהם האתגרים או המטרות שאת מציבה לעצמך בשלב הזה, לאיזה כיוון את לוקחת את הדוקטורט?
אני מנסה מדי פעם לתכנן את המשך התהליך, להסתכל על כנסים וקורסים מתודולוגיים פוטנציאליים, אבל בפועל אני משתדלת לעבור כל יום ביומו ולהתקדם כמה שאני יכולה במטרות קצרות טווח שהצבתי לעצמי לתקופה הקרובה. בכל שנה אני משתפרת עוד טיפה, ואני מקווה להמשיך במגמה הזו. אני מנסה לשפר את האנגלית ואת יכולות הכתיבה שאף פעם לא באו לי בקלות בגלל קשיים בהגייה, ללמוד כמה שיותר מתודולוגיות רלוונטיות כדי להעשיר את ארגז הכלים שלי, וגם להתגבר על הרתיעה מכל מה שקשור לסטטיסטיקה ומתמטיקה. 
אני חושבת שנכון להגיד שהמטרה המרכזית היא לסיים את הדוקטורט, גם זה לא מובן מאילו. הדוקטורט ימשיך את הבסיס התאורטי והמושגי שגיבשנו במהלך העבודה על התזה, ויבחן את יחסי האמון בין הרשות המחוקקת והרשות המבצעת באופן אמפירי על ידי השוואה בין קואליציות וממשלות בדמוקרטיות פרלמנטריות.

יחד עם עדו פילץ, בן המחזור שלך בתכנית מודי-גלייזר הקמתם את הפורום ללימודים אמפיריים של המחלקה. תוכלי לספר קצת על היוזמה?
היוזמה נוצרה מתוך רצון לייצר קהילה לומדת ולחלוק מידע עם תלמידי מחקר בשלבים שונים של לימודיהם. מטרת הפורום היא ליצור נקודת מפגש לתלמידי מחקר העוסקים בתחומים משיקים ושיטות מחקר דומות, בהם סטודנטים לפוליטיקה השוואתית, התנהגות ופסיכולוגיה פוליטית, כלכלה פוליטית וסוציולוגיה פוליטית. במהלך המפגשים של הפורום סטודנטים חלקו הצעות המחקר ומאמרים שכתבו כדי לקבל פידבק מהמשתתפים, והציפו בעיות (מתודולוגיות ואחרות) שעלו במהלך העבודה במטרה לקבל עצות או פתרונות משאר המשתתפים. במהלך אחד המפגשים גם אני הצגתי את העבודה שלי, שהוצגה לאחר מכן בכנס, וקיבלתי הערות וחידודים שעזרו לי מאוד לקראת הכנס ולשיפור התזה. אני מאמינה שפרספקטיבה חיצונית במהלך עבודה מחקרית חשובה מאוד, וכמי שעוסקת בנושא מסוים כל הזמן אני לפעמים ״עיוורת״ לנקודות מסוימות בו שיותר קל לאנשים אחרים לראות. במיוחד מושגים והנחות מובלעות שאני כבר לוקחת כמובנים מאליהם, אבל לקורא אחר הם לא ממש ברורים. 

את גם משמשת כמתרגלת במחלקה. איך את רואה את השילוב בין ההוראה והמחקר? האם יש לכך השפעה על תהליך הדוקטורט שלך?
איזון בין הוראה למחקר זה בהחלט אתגר, אבל זה גם מתגמל ומעשיר מאוד. למדתי המון מהמתרגלים שלי בשנה הראשונה, ומאוד חשוב לי להעביר את זה הלאה לסטודנטים שאני אחראית עליהם היום ולעזור להם להתמודד עם קשיים שגם אני חוויתי. מאז השנה הקודמת אני רק עוזרת הוראה ובודקת עבודות, אז אני כבר לא מתרגלת בשיעורים פרונטליים, והקשר הישיר וההיכרות האישית עם הסטודנטים חסרים לי מאוד. העבודה כמתרגלת והצרכים של הסטודנטים בדרך כלל מקבלים עדיפות ויש לזה לפעמים מחיר. אני מנסה להיות מציאותית לגבי ניהול הזמן שלי - אף אחד לא יכול לעשות הכל בצורה מושלמת או למתוח את הזמן מעבר לגבולות היום. אבל אני עושה כמיטב יכולתי כדי למלא את האחריות שלי כעוזרת הוראה וכדוקטורנטית, גם כשאני (כמו כל אדם) עושה טעויות בחוסר תשומת לב ומתקנת וגם כשאני לא שלמה ב-100% עם חלק מהעבודות שאני בעצמי מגישה כחלק מהחובות שלי כסטודנטית.

יש לך טיפ לסטודנטים חדשים לתואר ראשון במדע המדינה שמתחילים את המסע האקדמי שלהם השנה? ולסטודנטים בתארים מתקדמים, המתחילים את המסע המחקרי שלהם? 
לסטודנטים חדשים העצה העיקרית שלי היא קחו את הזמן לבוא פתוחים ללמוד ולהבין, גם אם אתם מרגישים שאתם לא מבינים כלום בהתחלה, זה נורמלי להרגיש כך וצריך לתת זמן לדברים לשקוע. בשנה הראשונה כסטודנט לפעמים יש לחץ של אי הכרת הציפיות שעשוי להרגיש מכריע, והניסיון לעמוד בעומס של הקריאה והמטלות יכול להוות אתגר משמעותי, אבל צריך לקחת את הדברים בפרופורציות ולזכור שברגע שמסגלים מיומנויות למידה ולומדים את היסודות הכל מתחיל להתייצב, גם אם זה קורה בקצב שונה בין הסטודנטים.  לסטודנטים בתארים מתקדמים קצת יותר קשה לי לייעץ, גם אני עכשיו רק מתחילה את ה״מסע המחקרי״ שלי. אני חושבת שעצה טובה היא לבחור במנחה טוב, עדיף כזה שיש איתו היכרות מוקדמת לפחות בעבודת סמינר או תזה ומוכן להשקיע זמן וסבלנות רבה שנדרשים כדי לעבור את התהליך הזה. לפני שנרשמתי לתל״ם חברים אמרו לי שמנחה טוב זה חשוב לא פחות מנושא מחקר טוב. אומנם אי אפשר לסיים את הדוקטורט אם את לא מתחברת בכלל לנושא המחקר, אבל בלי מנחה כנראה שלא יהיה מחקר בכלל. 

מה את מאחלת למחלקה לקראת השנה החדשה?
בראש ובראשונה אני מאחלת לכך שחיילינו יחזרו בשלום לגבולם וחטופינו יוחזרו לביתם ולמשפחתם. לכל הסטודנטים והמרצים במחלקה אני מאחלת שתהיה לנו שנה מוצלחת, רגילה ושלמה. את התואר הראשון התחלתי בשנה שפרצה הקורונה ומאז נדמה שלא הייתה לנו שנה אחת שקטה, השנה הקודמת במיוחד הציבה רף מאוד נמוך, אז אני מאוד מקווה שהשנה החדשה תביא איתה שינוי לטובה.