גיל סגל (מיקרוביולוג)

גיל סגל
Gil Segal
לידה	5 בינואר 1965 (בן 59); ישראל
עיסוק	מיקרוביולוג מולקולרי
מקום לימודים	אוניברסיטת תל אביב
מוסדות	אוניברסיטת תל אביב
פרסים והוקרה	חבר האקדמיה האמריקאית למיקרוביולוגיה (2019)
	האתר הרשמי
תרומות עיקריות
	חקר הפתוגנים הבקטריאליים Legionella pneumophila ו-Coxiella burnetii

גיל סגל (נולד ב-5 בינואר 1965) הוא מיקרוביולוג מולקולרי ישראלי ופרופסור מן המניין בבית הספר שמוניס למחקר ביו-רפואי וחקר הסרטן באוניברסיטת תל אביב.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סגל נולד בישראל.

את כל תאריו רכש באוניברסיטת תל אביב. בשנת 1989 השלים את לימודיו לתואר ראשון בביולוגיה בהצטיינות, ומיד לאחר מכן המשיך ללימודי תואר שלישי במיקרוביולוגיה (במסלול ישיר) בהנחיית פרופ' אליאורה רון. עבודת התזה שלו, שעסקה בבקטריה Agrobacterium tumefaciens, הוגשה בשנת 1996.

בשנה זו יצא סגל לארצות הברית, שם שימש עמית בתר-דוקטורי באוניברסיטת קולומביה. עם שובו לישראל בשנת 1999, הצטרף כמרצה בסגל המחלקה למיקרוביולוגיה וביוטכנולוגיה באוניברסיטת תל אביב, וזכה במלגת אלון לחוקרים צעירים מצטיינים.

בשנת 2003 קודם לדרגת מרצה בכיר, בשנת 2007 הפך לפרופסור חבר, וב-2014 לפרופסור מן המניין, אז גם מונה לראש המחלקה למיקרוביולוגיה מולקולרית וביוטכנולוגיה.

סגל מתגורר בתל אביב.

מחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

גיל סגל וקבוצתו מתמקדים בהבנת יחסי הגומלין שבין הפתוגנים הבקטריאליים Legionella pneumophila (הגורם למחלת הלגיונרים) ו-Coxiella burnetii (הגורם לקדחת Q), לבין התאים המארחים שלהם.

סגל חוקר את הדרכים בהן הפתוגנים הללו תוקפים את תאי המטרה, מדביקים ומשתכפלים בתוך תאים איקריוטים. זאת, באמצעות גישות גנומיות, גנטיות וביוכימיות שמטרתן לפענח את מנגנוני הפתוגנזה של חיידקים אלו. יעדים נוספים של סגל וקבוצתו נסובים על הבנת המנגנונים המולקולריים העומדים בבסיס התפקוד של המערכות הפתוגניות של החיידקים, הדרכים בהן מערכות אלה מבוקרות ברמת הגנים, ותיאור שרשרת האירועים האבולוציוניים שהשפיעו על התפתחותן.

כמו כן עוסק סגל במחקרו במספר אפיקים נוספים, בהם זיהוי התהליכים בתאים המארחים אשר עוברים שינוי על ידי גורמים פתוגנים בקטריאליים; תיאור רשת הבקרה שמבקרת את הביטוי של הגנים במערכת הפתוגניות של החיידק; החלת שיטות מתחום הגנומיקה הפונקציונלית על מנת לפענח את הגורמים המכריעים בפתוגנזה של שתי הבקטריות לעיל; חקר התרומה של העברה גנטית אופקית בין המארח לפתוגן ובין פתוגנים שונים בעת ההתפתחות של מערכות פתוגניות.

פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרס לנדאו למחקר במיקרוביולוגיה (1992)
מלגת קלור לתלמידי תואר שלישי (1993–1995)
עמית EMBO לתלמידי בתר-דוקטורט (1996–1998)
מלגת אלון (1999)
עמית סטיבן מורס לתלמידי בתר-דוקטורט (1999–2002)
חבר האקדמיה האמריקאית למיקרוביולוגיה (2019)

מאמרים נבחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Segal, G., M. Purcell and H. A. Shuman. (1998) Host cell killing and bacterial conjugation require overlapping sets of genes within a 22-kb region of the Legionella pneumophila genome. Proc. Natl. Acad. Sci. USA. 95, 1669-1674. https://doi.org/10.1073/pnas.95.4.1669

Chen, J., K. Suwwan de Felipe, M. Clarke, H. Lu, R. Anderson, G. Segal and H.A. Shuman. (2004) Legionella effectors that promote non-lytic release from protozoa. Science. 303, 1358-1361. https://doi.org/10.1126/science.1094226

Chien, M., I. Morozova, S. Shi, H. Sheng, J. Chen, S. M. Gomez, G. Asamani, K. Hill, J. Nuara, M. Feder, J. Rineer, J. J. Greenberg, V. Steshenko, S. H. Park, B. Zhao, E. Teplitskaya, J. R. Edwards, S. Pampou, A. Georghiou, I. Chou, W. Iannuccilli, M. E. Ulz, D. H. Kim, A. Geringer-Sameth C. Goldsberry, P. Morozov, S. G. Fischer, G. Segal, X. Qu, A. Rzhetsky, P. Zhang, E. Cayanis, P. J. De Jong, J. Ju, S. Kalachikov, H. A. Shuman, and J. J. Russo. (2004) The genomic sequence of the accidental pathogen Legionella pneumophila. Science. 305, 1966-1968. https://doi.org/10.1126/science.1099776

Feldman, M., T. Zusman, S. Hagag and G. Segal. (2005) Coevolution between non-homologous but functionally similar proteins and their conserved partners in the Legionella pathogenesis system. Proc. Natl. Acad. Sci. USA. 102, (2005), 12206-12211. https://doi.org/10.1073/pnas.0501850102

Zusman, T., G. Aloni, E. Halperin, H. Kotzer, E. Degtyar, M. Feldman and G. Segal. (2007) The response regulator PmrA is a major regulator of the icm/dot type-IV secretion system in Legionella pneumophila and Coxiella burnetii. Mol. Microbiol. 63:1508-1523. https://doi.org/10.1111/j.1365-2958.2007.05604.x

Degtyar, E., T. Zusman, M. Ehrlich and G. Segal. (2009) A Legionella effector acquired from protozoa is involved in sphingolipids metabolism and is targeted to the host cell mitochondria. Cell. Microbiol. 11(8):1219-1235. https://doi.org/10.1111/j.1462-5822.2009.01328.x

Viner, R., D. Chetrit, M. Ehrlich and G. Segal. (2012) Identification of two Legionella pneumophila effectors that manipulate host phospholipids biosynthesis. PLoS Pathog. 8(11):e1002988. https://doi.org/10.1371/journal.ppat.1002988

Lifshitz, Z., D. Burstein, M. Peeri, T. Zusman, K. Schwartz, H. A. Shuman, T. Pupko, and G. Segal. (2013) Computational modeling and experimental validation of the Legionella and Coxiella virulence-related Type-IVB secretion signal. Proc. Natl. Acad. Sci. USA. 110: E707-E715. https://doi.org/10.1073/pnas.1215278110

Burstein D., F. Amaro, T. Zusman, Z. Lifshitz, O. Chen, T. Pupko, HA. Shuman and G. Segal. (2016) Genomic analysis of 38 Legionella species reveals large and diverse effector repertoires. Nature Genetics 48:167–175. https://doi.org/10.1038/ng.3481

Linsky M., Y. Vitkin and G. Segal. (2020) A novel Legionella genomic island encodes a copper-responsive regulatory system and a single Icm/Dot effector protein transcriptionally activated by copper. mBIO 11:e03232-19. https://doi.org/10.1128/mBio.03232-19

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]