חררדו לדרקרמר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חררדו לדרקרמר
Gerardo Z. Lederkremer
לידה 17 בספטמבר 1957 (בן 66)
בואנוס איירס, ארגנטינה ארגנטינהארגנטינה
ענף מדעי ביולוגיה מולקולרית עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק מיקרוביולוג מולקולרי
מקום לימודים אוניברסיטת בואנוס איירס
מנחה לדוקטורט ארמנדו פרודי
מוסדות אוניברסיטת תל אביב
פרסים והוקרה פרס קונסורציום הסרטן המזרח תיכוני (1998)
האתר הרשמי
תרומות עיקריות
חקר קיפול חלבונים ברשתית התוך-פלזמית
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

חררדו זלמר לדרקרמר (נולד ב-17 בספטמבר 1957) הוא ביולוג מולקולרי ישראלי העוסק בחקר התא, ופרופסור מן המניין בבית הספר שמוניס למחקר ביו-רפואי וחקר הסרטן באוניברסיטת תל אביב.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לדרקרמר נולד וגדל בבואנוס איירס שבארגנטינה.

בשנת 1975 החל את לימודיו לתואר ראשון ושני בביוכימיה באוניברסיטת בואנוס איירס, והשלים אותם בשנת 1980. מיד לאחר מכן המשיך ללימודי תואר שלישי בביוכימיה, אף הוא במוסד זה, במכון Leloir. כותרת עבודת הדוקטורט שלו, שהוגשה בשנת 1985 בהנחיית פרופ' ארמנדו פרודי, הייתה "ביו-סינתזה של גליקו-פרוטאינים ב-Mucor rouxii".

בשנת 1986 שהה לדרקרמר במכון ויצמן למדע כעמית בתר-דוקטורי בקבוצתו של פרופ' ויויאן טייכברג, ובשנים שלאחר מכן שהה במכון וייטהד במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס בהנחיית פרופ' הארווי לודיש. עם סיום תקופה זאת, בשנת 1991, עלה לישראל והצטרף כמרצה למחלקה לאימונולוגיה וחקר התא באוניברסיטת תל אביב.

בשנת 1998 קודם לדרגת מרצה בכיר, בשנת 2009 הפך לפרופסור חבר וב-2018 לפרופסור מן המניין.

כמו כן, במרוצת השנים שימש מספר פעמים כחוקר אורח בבית הספר לרפואה באוניברסיטת הרווארד.

לדרקרמר נשוי למרטין ואב לשלושה, מתגורר בשוהם.

מחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקרו של לדרקרמר עוסק בקיפול חלבונים ברשתית התוך-פלזמית (ER), באינדוקציה של העקה ב-ER ובפיתוח תגובה לחלבונים שמקופלים לא כשורה (UPR). העקה ב-ER מהווה שחקן מרכזי בפתולוגיה של מחלות רבות, לדוגמה מחלות ניווניות. במעבדתו של לדרקרמר נחקרת היווצרות העקה כמו גם ההתערבות האפשרית במסלולי ה-UPR במחלות אלה. העקה ב-ER מהווה חלק בלתי נפרד מהפתולוגיה של נגיפים רבים, בכללם נגיף קורונה.

יחד עם פרופ' מרסלו ארליך, חוקר לדרקרמר את הוויסות של מסלולי UPR למניעת הדבקה ושכפול של נגיף הקורונה. המחקר בודק את הפוטנציאל של מולקולות קטנות ניסיוניות שמווסתות את העקה לשנות את התגובות התאיות להדבקה ואת היכולת הנובעת מכך של הנגיפים להשלים את מחזור חייהם.

כמו כן, הוא חוקר היבטים ביופיזיקליים של הרשת התוך-פלזמית. בין היתר חקר לדרקרמר קולטן מסוג סיגמא-1 (S1R), חלבון חוצה ממברנה בעל תפקידים חשובים בייצוב תפקודי התא, הן במצב פיזיולוגי תקין הן בעת מחלה. בפרט, במחלות נוירו-דגנרטיביות (מחלות ניווניות למיניהן), פעילותו של S1R הוכחה כבעלת יכולת לספק הגנה נוירולוגית לתאי עצב על ידי שינוי של התקשורת בין התא לסביבתו (המבוססת על תנועה של יוני סידן), של שיפור התפקוד המיטוכונדריאלי ושל הפחתת הלחץ בתוך הרשתית התוך-פלזמית. בין היתר, השניים הצליחו לפענח את האוריינטציה של הקולטן בתא ובכך תרמו להבנת מנגנון בהיווצרות מחלות ניווניות.

פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פרס הררו דוקלו לעבודת הדוקטורט הטובה ביותר של השנה, מטעם החברה הארגנטינאית לכימיה (1986)
  • עמית קרן פוגרטי מטעם המכונים הלאומיים לבריאות בארצות הברית (1987)
  • פרס NCI מטעם קונסורציום הסרטן המזרח תיכוני (1998)
  • חבר המרכז להתמודדות עם מגפות באוניברסיטת תל אביב (2020)
  • חבר האגודה הישראלית לביולוגיה של התא ISCB
  • חבר האגודה הישראלית לביוכימיה וביולוגיה מולקולרית ISBMB
  • חבר האגודה הישראלית למדעי המוח ISFN
  • חבר הארגון האירופי לביולוגיה של התא ECBO
  • חבר הרשת האירופי לחקר מחלת הנטינגטון EHDN
  • חבר האגודה האמריקאית לביולוגיה של התא ASCB
  • חבר האגודה האמריקאית לביוכימיה וביולוגיה מולקולרית ASBMB

מאמרים נבחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Sharma N, Patel C, Shenkman M, Kessel A, Ben-Tal N, Lederkremer GZ. The Sigma-1 receptor is an ER-localized type II membrane protein. J Biol Chem. 2021 Oct 11;297(5):101299.
  • Shenkman M, Geva M, Gershoni-Emek N, Hayden MR, Lederkremer GZ. Pridopidine reduces mutant huntingtin-induced endoplasmic reticulum stress by modulation of the Sigma-1 receptor. J Neurochem. 2021 Jul;158(2):467-481.
  • Shacham T, Patel C, Lederkremer GZ. PERK Pathway and Neurodegenerative Disease: To Inhibit or to Activate? Biomolecules. 2021 Feb 26;11(3):354.
  • Patel C, Saad H, Shenkman M, Lederkremer GZ. Oxidoreductases in Glycoprotein Glycosylation, Folding, and ERAD. Cells. 2020 Sep 22;9(9):2138. doi: 10.3390/cells9092138.
  • Ganz J, Shacham T, Kramer M, Shenkman M, Eiger H, Weinberg N, Iancovici O, Roy S, Simhaev L, Da'adoosh B, Engel H, Perets N, Barhum Y, Portnoy M, Offen D, Lederkremer GZ. A novel specific PERK activator reduces toxicity and extends survival in Huntington's disease models. Sci Rep. 10(1):6875. doi: 10.1038/s41598-020-63899-4. (2020)
  • Saad, H., Patel, C., Lederkremer, G.Z. (2019) Letting go of O-glycans. J.Biol.Chem. 294, 15912-3.
  • Shacham, T., Sharma, N. and Lederkremer GZ. Protein misfolding and ER stress in Huntington’s disease. Front Mol Biosci. 6:20. doi: 10.3389/fmolb.2019.00020. (2019).
  • Shenkman M, Ron E, Yehuda R, Benyair R, Khalaila I and Lederkremer GZ. (2018). Mannosidase activity of EDEM1 and EDEM2 depends on an unfolded state of their glycoprotein substrates. Commun Biol. 1:172.
  • Ogen-Shtern, N., Ben-David, T. and Lederkremer, GZ. (2016). Protein Aggregation and ER Stress. Brain Res. 1648, 658-666.
  • Ogen-Shtern, N., Avezov, E., Shenkman, M., Benyair, R. and Lederkremer, GZ. (2016). Mannosidase IA is in quality control vesicles and participates in glycoprotein targeting to ERAD. J Mol Biol 428, 3194-205.
  • Benyair, R., Ogen-Shtern, N., Mazkereth, N., Shai, B., Ehrlich, M. and Lederkremer, G.Z. (2015). Mammalian ER mannosidase I resides in quality control vesicles where it encounters its glycoprotein substrates. Mol Biol Cell 26, 172-84.
  • Benyair, R., Ogen-Shtern, N. and Lederkremer, GZ. (2015). Glycan regulation of ER-associated degradation through compartmentalization. Seminars Cell Dev Biol 41:99-109.
  • Leitman, J., Barak, B., Benyair, R., Shenkman, M., Ashery, U., Hartl, F.U. and Lederkremer, G.Z. ER Stress-induced eIF2-alpha Phosphorylation Underlies Sensitivity of Striatal Neurons to Pathogenic Huntingtin. PLoS One 2014 9(3): e90803. pp. 1-10.
  • Leitman, J., Shenkman, M., Gofman, Y., Ben-Tal, N., Hendershot, L.M. and Lederkremer, G.Z. Herp coordinates compartmentalization and recruitment of HRD1 and misfolded proteins for ERAD. Mol Biol Cell. 2014 25(7):1050-60.
  • Leitman, J., Hartl, F.U. and Lederkremer, G.Z. Soluble forms of polyQ-expanded huntingtin rather than large aggregates cause endoplasmic reticulum stress. Nature Commun 2013;4:2753. pp. 1-10.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]