טים לא מפחד מקפיצות גדולות. אחרי שעלה ארצה מרוסיה, צלח את לימודיו במחזור ז׳ של פסגות, עשה חיל בלויינות ועבר משם לעולם הפיננסי קשה אפילו להגיד עליו שהוא עשה שני דברים שדומים זה לזה לאורך הקריירה. כיום בlendai, טים מקשר בין משקיעים בכל העולם ובין נכסים בארצות הברית, בצורה הוגנת ונגישה יותר מכל בנק. בואו לשמוע את הסיפור שלו!
שלום טים! בתור הבוגר הראשון שאנחנו מראיינים מעולם התוכן הפיננסי, מה הביא אותך לעיסוק הזה?
עליתי ארצה בגיל 13, ואת שנות התיכון שלי העברתי בבי״ס הולץ של חיל האוויר - אז אפשר לומר כבר עכשיו שהיה לי מסלול מאוד ארוך בצה״ל.
בתור בן למשפחה רוסית מסורתית עם הורים אקדמאים, כיוונו אותי מהבית להשיג השכלה ועבודה קבועה. כמובן שהמקום הכי טוב בשביל זה הוא תוכנית מצוינות בעתודה וכך יצא שהתמיינתי והתקבלתי לפסגות במסלול חשמל פיסיקה - שהיה היחיד אז.
אחרי התואר שירתתי בענף החלל והלויינות של חיל האוויר, בעיקר בתחום של תכנון מסלולים וראייה ממוחשבת במטלאב.
לקראת השחרור שלי, מכר של המשפחה ביקש ממני עזרה בפרויקט של מסחר אלגוריתמי. די מהר גיליתי שהנושא הזה מדליק אותי והחלפתי את הסימולציות של הלויינים בסימולציות מונטה-קרלו של שוק המניות - הצעד הראשון שלי בתחום הפינטק.
לפני שנתיים, אחרי שעבדתי איתו ובעוד כמה חברות אלגו-טריידינג, זיהינו צורך יותר משמעותי שאנחנו יכולים למלא:
אם אתה רוצה לקנות נדל״ן בארץ, אתה יכול לקחת משכנתא מהבנק. כדי לתת לך את המשכנתא הזו הבנק עושה עלייך תהליך שנקרא חיתום - הוא מנסה לכמת את היכולת שלך לעמוד בהלוואה כחלק מהערכת הסיכון שלו, כדי להגיע למסקנה האם משתלם לו להלוות לך. הבנק עושה חיתום גם לנכס כדי לבדוק את טיב הנכס והתאמתו לסכום המשכנתא המבוקש - או במקרה של נכס להשכרה את התשואה שהנכס יניב בהמשך.
ומה קורה כשאתה רוצה לקנות נדל״ן בארצות הברית? עכשיו אתה בבעיה, כי הבנקים בארה״ב יכולים לבצע חיתום לנכס (שהם מכירים) אבל לא לך (כי אין לך דירוג אשראי אמריקאי למשל, אז אין להם נתונים עלייך) באופן דומה הבנקים בארץ מסוגלים לחתם אותך, אבל לא את הנכס. בארצות הברית יש מאגרי מידע מאוד נרחבים על נדל״ן, אז זיהינו כאן - שלושת השותפים שלי ואני - הזדמנות לפתור את העניין הזה בצורה טכנולוגית. כך הוקמה lendai.
אז אתם בעצם עושים חיתום של נכסים מחו״ל בשביל הבנק?
אנחנו כן עושים את זה, אבל לא בשביל הבנק.
דמיין שאתה רוצה לקנות רכב, אבל אין לך מספיק כסף בשביל הדגם שאתה רוצה. חברת הרכב לא מעניקה הלוואות, אבל ישנן חברות צד שלישי כמו מימון ישיר שמוכנות לתת לך הלוואה עבור הצורך הזה.
אנחנו חברה ממש כזו, שמאפשרת לאנשים להשקיע בנדל״ן רחוק בקנה מידה בין-יבשתי. המומחיות שלנו היא להעריך אנשים ונכסים ממקומות שונים בעולם ולהעריך את הכדאיות לתת להם הלוואה ביחס ליכולת שלהם להחזיר אותה, אבל גם בשלב הבא, מי שנותן את ההלוואה עצמה זה אנחנו.
זה מה שנקרא חברת business-to-business-to-consumer או בקיצור B2B2C וזה אומר שהחדירה שלנו לשוק היא דרך חיפוש אחרי פרטנרים אסטרטגיים ולא אחרי לקוחות קצה בודדים - למשל Keller Williams שהיא אחת מחברות הסחר בנדל"ן הגדולות והמשמעותיות בארה״ב. כשנגיע למצב שהם מפנים אלינו לקוחות שלהם ללקיחת משכנתא, נגיע להרבה יותר אנשים משאי פעם היינו תופסים עם צוות מכירות שרודף אחרי קונים פרטיים מסביב לשעון.
החיתום שלנו הוא גם על הלקוחות עצמם שמבקשים את ההלוואה, כמו שתיארנו קודם.
החוכמה כאן להיות מסוגל להשוות בין לקוח ישראלי, קנדי, אוסטרלי או צרפתי, ולשים את כולם באותה הסקאלה מבחינת הערכת הסיכונים והיכולת הכלכלית שלהם, בדיוק כמו שאנחנו צריכים לדעת להשוות בין בתים ושטחים במדינות שונות בארה״ב.
וזה כל כך מסובך לחשב את השווי של אנשים וקרקעות? מה האתגר הטכנולוגי?
בעסק שלנו יש המון חלקים נעים - גם מבחינה רגולטורית, גם מבחינת הסיכון הכלכלי שאנחנו לוקחים על עצמנו, וגם מבחינת ההתנהלות הכלכלית של מכירת המשכנתאות.
כשעובדים עם ארצות הברית מבינים שמדובר ממש במדינות שונות עם רגולציות שונות ומאגרי מידע שונים. הכניסה לכל מדינה בתוך ארצות הברית היא ממש כניסה לשוק חדש - הדבר היחיד שמשותף בין כולן הוא השפה.
אז בכל מדינה, בין אם בארה״ב או באירופה, צריך לבנות מודלים חדשים לחיתום (גם עבור האנשים וגם עבור הנכסים) ומכאן שהסקאלאביליות של התהליך השלם גם היא חשובה והופכת למאוד מאתגרת.
שלא לדבר על זה שאחר כך את כל המידע הרלוונטי צריך גם להנגיש ללקוח ולמשקיעים. אנחנו עובדים ב-15 מדינות בארה"ב עם לקוחות מיותר מ-20 מדינות שונות בעולם. זה כולל ישראלים, כמובן, אבל עיקר הלקוחות שלנו מגיעים מקנדה, בריטניה, אוסטרליה ומדינות אירופה נוספות.
עבורי אישית צריך להתמודד עם כמויות ענקיות של דאטא - שמצד אחד זה מצויין כי זה מאפשר לנו לאמן מודלים חזקים, אבל מצד שני קשה להתנהל עם זה. לעשות אינטגרציות, ולידציות, פרסורים ותרגומים לשפות שונות.
מה שאני אוהב בעבודה הזו זה המולטי-דיסציפלינריות העסקית. זו נישה שבה הטכנולוגיה משפיעה על תהליכים שהיו תקועים במקום במשך המון שנים. כל תחום המשכנתאות וההלוואות היה תקוע בעבר, והחיבור הזה של נדל״ן, פיננסים ודאטא סיינס זה משולש הזהב שלי.
אילו תובנות מלוות אותך מימי התוכנית?
החברים שהכרתי במחזור בפסגות מן הסתם מלווים אותי עד היום. אבל בלי קשר ההכשרה כמהנדס מלמדת אותך להסתכל על מערכות בצורה אחודה ומסודרת. בין אם אתה מסתכל במערכת לוויין על היתיריות שהיא צריכה, ובין אם אתה מסתכל על מערכת מימון ועל מה היא צריכה לדעת ולקחת בחשבון. היכולת לקחת את הבעיה, לפרק אותה לתתי בעיות, לבנות תתי מערכות שיפתרו אותן ולהרכיב את הפתרון חזרה כלפי מעלה - זו העבודה של כל מהנדס, לא משנה מה למדת בהתחלה ואיפה אתה מיישם את זה בסוף.
איך אתה מאזן את עבודת המחקר עם החיים הפרטיים שלך?
זה מאתגר, אבל אני משתדל. האתגר הכי קשה שלי זה להאציל משימות על אנשים אחרים במקום לרכז דברים אצלי. כמו הרבה מבוגרי התוכנית אני אוהב להיות קרוב לברזלים ולקוד, אבל הדרך להגיע לאיזון טוב ולהשיג זמן לנשימה זה לא לצפות להיות האותוריטה בכל דבר. מן הסתם בשנה הראשונה של הקמת החברה זה היה הכי קשה, היינו גם מעט אנשים והתחושה שזה אפשרי להחזיק הכל קרוב לחזה הייתה ממשית. אבל ככל שגדלנו וזה נהיה ברור שאני לא יכול לעשות הכל. כיום החברה כוללת 35 איש בשלושה אתרים בעולם, ובתור ה chief data scientistשל האופרציה למדתי לשחרר ולבחור את המקומות שבהם הכי חשוב לי להיות מעורב.
מה המסר שלך לדורות הבאים?
סיפרתי לך כבר שגדלתי במשפחה מאוד שמרנית באופי שלה. בגדול צופה ממני להיות רופא/אקדמאי ולעבוד במקום מסודר.
אבל בתור עתודאי שמגיע לגיל 28 ועדיין לא עשה טיול גדול בחו״ל, החלטתי שאני מארגן בעצמי את ההפסקה הזו בחיים שלי. קראתי כבר את הספר The 4-Hour Workweek, והחלטתי שבמקום להיזרק באיזה חור בצורה הטיפוסית, אני אטייל בעולם עם בת הזוג שלי כנוודים דיגיטליים. לאורך הדרך בנינו עסקים קטנים בכל מקום שהגענו אליו. חלקם היו טכנולוגיים וחלקם לא, בעיקר כדי לרוץ אחרי הרעיונות. למשל הקמנו חברת ייעוץ לעסקים קטנים ובינוניים - הקמת מערכות מכירות, הקמת אתרים וכיוב׳. מאוחר יותר הקמנו סטארטאפ בתחום הלמידה מרחוק. זה לא כל כך התרומם כי זה קצת הקדים את זמנו - תחשבו על כאב הראש שקיבלנו מלהסביר לאנשים מה זה זום ולמה זה שימושי - אבל אם היינו מחזיקים את זה עד שהקורונה הגיעה זה בטוח היה תופס חזק ואולי היה לנו ספוטלייט אחר.
אז לא עשינו מכה באף אחד מהם אבל קיבלנו הרבה ניסיון ולמדנו הרבה על העולם. זה לקח הרבה מאמץ לשנות את החשיבה הזו מהבית אבל בסוף הצלחתי.
ואם תסתכל רגע על הסיפור שלי, קשה למצוא כאן איזה חוט מקשר שעובר מהתואר לצבא לאזרחות - וזה בסדר גמור מבחינתי!
מה שאני רכשתי לאורך הזמן היה מיומנויות (כמהנדס, המתכנת, כמדען נתונים), וברגע שיש לך מיומנות מסויימת אתה יכול למנף אותה לאיזה עולם תוכן שאתה רוצה. רק צריך להעז ולעשות את הקפיצה!
אם תרצו לשמוע עוד על טים חפשו אותו בלינקדאין, או האזינו לו מתראיין לפודקאסט "כסף בקיר"!
