10 לבנים לפנים

החג הנשי ביותר בהיסטוריה הצנועה של העם היהודי - זה שמתהדר ביצירות קולינריות קשוחות כעוגת גבינה, שמסתובבים בו עם סלים על הכתפיים ושקוראים בו מגילה על שם בחורה שאני לא זוכר את שמה - בפתח. מבינים לבד את הקשר ליין לבן, לא?

C Blanc du Castel 2009

אחד משלושת יינות השרדונה הטובים (וגם, וואלה, היקרים) בארץ. תסס על שמריו - מה שהצרפתים קוראים "סור לי" ואנחנו מתעצבנים עליהם - בחביות עץ צרפתי במשך 12 חודשים. התוצאה היא שרדונה מעניין מאוד, עם קצת עץ מהחבית והרבה מינרלים ואפרסקים. בקיצור, אם אתם יכולים להרשות לעצמכם, בטח כבר שתיתם אותו (129 שקל).

שרדונה 2008, עמק האלה

11 חודשים בחבית הביאו את היין המשובח הזה של עמק האלה בדיוק לנקודה האהובה עלי: הרבה פרי, גוף בינוני, מעט חבית. אם מתרכזים מאוד אפשר למצוא בו תפוח ירוק - אבל מצד שני, אפשר למצוא תפוח ירוק גם בתפוח ירוק, והוא לא עולה 89 שקל. מצד שלישי אין בו אלכוהול, אז לא חשוב. בכל אופן: שרדונה מדויק, משובח וקרמי שכאילו נולד לקממבר (89 שקל).

שרדונה פסגות 2010

עוד שרדונה מצוין, שנעשה בסגנון דומה מאוד לזה של קסטל. הענבים הגיעו מהרי ירושלים, והיין תסס על שמריו במשך שמונה חודשים בחביות עץ אלון צרפתי חדשות ויושן במערה עתיקה שהתגלתה ביקב, מה שמוסיף לו גוון רומנטי אם אתם מתעקשים. אני מתעקש לשתות, והשרדונה האגסי הזה בהחלט טעים. הישג מרשים ליקב הבוטיק הצעיר (מ־2003) והצנוע (100 אלף בקבוקים. ואם כבר מדברים, אז "פסגות" אחד עולה 75 שקל).

ברקן שרדונה רזרב 2009

הענבים לשרדונה־אמצע־הדרך המוצלח הזה מגיעים מכרמים בהרי יהודה, הגליל העליון ומצפה רמון. לאחר לילה של שקיעה בקור, שליש מהם מועברים לחביות חדשות ועוברים בהן תסיסה של שישה חודשים. שני גורמים - כמות היין הקטנה שעוברת בחבית, והיישון הקצר יחסית - תורמים לכך שמרגישים את הפרי הרבה יותר מאשר את החבית, וזה מצוין. מעבר לזה? החמיצות גבוהה, המחיר נמוך, והסך הכל מוצלח מאוד (50 שקל).

תבור אדמה גוורצטרמינר־סוביניון בלאן בזלת 2010

המנצח בידיים קשורות במקצה היין הלבן הישראלי בעל השם הארוך ביותר, וגם אחד הבלנדים הנעימים בשוק היום. עירוב הזנים המאוד שונים האלה - הגוורץ פרחוני ודבשי, הסוביניון ירוק ומינרלי - יוצר יין חצי יבש מאוד מיוחד ונעים, שקשה שלא להתחבר אליו. פקק ההברגה והעיצוב האלגנטי החדש עוזרים לחבילה הטובה להתרומם עוד קצת, בהנחה שהחבר'ה לא ייקחו לעצמם חירות גדולה מדי בתמחור. יופץ במהדורה מצומצמת במסעדות בלבד (כמה כסף שיבוא להם).

הרי גליל ויוניה 2010

ויוניה קלאסי שמגיע מחלקו הצפוני של הגליל העליון. 60 אחוז מהענבים עברו תסיסה קרה במכלי נירוסטה, היתר תססו בעץ אלון צרפתי והתיישנו על שמריהם חצי שנה. האלכוהול הגבוה (15 אחוז) לא מורגש במיוחד; מה שכן מורגש זה הקרמיות האופיינית לוויוניה, הרבה פרי מרוכז ומתיקות מסוימת. ילך טוב עם סושי, אם גם אתם הלכתם על המתכון המסורתי ההוא והוספתם דגים לעוגת הגבינה הכחושה שאפיתם (42 שקל).

Antinori Orvieto Classico Campogrande 2008

הנה בלנד של חמישה ענבים לא מאוד מפורסמים: פרוקניצ'ו, גרצ'טו, ורדלו, דרופגו ומלבסיה. אבל אם לא הייתי יודע את כל זה ורואה את צבע הקש הצהבהב שלו, הייתי משוכנע שזה סוביניון בלאן: יבש מאוד, מאוזן ובעל גוף בינוני. היין של היקב האיטלקי המפורסם ביותר ילך טוב גם עם ארוחה קלה וגם קצת לפניה, במקום משהו מבעבע (51 שקל).

Philippe Dreschler Gewurztraminer 2009

בתוך הבקבוק הזה, שנראה מיליון דולר ועולה 15, שוכב גוורץ טיפוסי שמגיע מאלזס - חבל ארץ בצפון־מזרח צרפת, שמושפע מאוד מהיינות הגרמניים שחולקים איתו גבול ולכן מצטיין במיוחד בריזלינג ובגוורץ. משמעות המילה, אגב: תבלין. כאילו, לענב הזה קוראים טרמינר מתובל (וכן, אני יודע). הענב המדובר מגיע לשיאו במקומות קרים, ואצל פיליפ דרשלר הוא מקבל בדיוק מה שצריך: כל עוד תקפידו על פחות מ־10 מעלות, תרגישו ורדים ופירות טרופיים. ילך פגז עם סלמון מעושן (50 שקל ברשת טיב טעם, במיוחד לשבועות. אחר כך יחזור הבקבוק למחיר המקורי, 65).

גמלא סוביניון בלאן 2010, יקבי רמת הגולן

ודאי לא אחד היינות הגדולים של היקב המשובח, אבל במחיר הזה הוא בהחלט שווה ניסיון. הענבים גדלו בצפון רמת הגולן, ואחרי אוגוסט לוהט במיוחד נבצרו בסוף אוקטובר. הסוביניון הבסיסי הזה תסס לאט ובקור, והוא מיועד לשתייה מהירה ובחום. בהיר, לימוני, מעורר וחמוד לאללה (40 שקל).

רקנאטי ספיישל רזרב לבן 2009

רק 4,200 בקבוקים ממוספרים עשו ברקנאטי מיין הדגל הלבן שלהם: בלנד מצוין של ויוניה ושרדונה שהגיעו מכרם מנרה, וסוביניון בלאן מכרם בן זמרה. היין התיישן שמונה חודשים בחביות עץ אלון מבורגון, ולצד טעם מובחן למדי של עץ יש בו גם איזון מצוין וסיומת ארוכה. הבעיה המרכזית כאן היא לא האיכות אלא המחיר, שהוא מוגזם בעיני למרות נדירותו היחסית ואופיו המיוחד (149 שקל). יאללה, חג שמח ועשיר.