סיפורת // שירה // עיון // ילדים ונוער // כתבי עת
|
יֵשׁ פֶּלֶא אֶחָד: אַתָּה. חַיֶּיךָ. זֶה לֹא יִקְרֶה עוֹד פַּעַם. אַף־פַּעַם. |
| צילום: עליזה אורבך, אוספי הספרייה הלאומית |
וְרַק אֵי-שָׁם, עַל אֲדָמָה שְׁחוֹרָה פִּתְאֹם אֲנִי פַּעֲמוֹנִים בָּרוּחַ וְנַעַר מִתְגַּלְגֵּל אֵלַי מִן הַחוֹמָה וּבְיָדָיו מְעַרְבּוֹלוֹת וְלוּחַ
וְכָל אֲבוֹתַי זוֹכְרִים אֶת פָּנַי קוֹרְאִים לִי קוֹרְאִים לִי לָנוּחַ
(מתוך השיר אֲבל בחלומַי) |
חדוה הרכבי היתה אחת מן המשוררות החשובות בשירה הישראלית העכשווית. שירתה קנתה לה מקום מרכזי ביצירה העברית החדשה והיפנטה את קוראיה וקוראותיה בעוצמתה, במעוף הדמיון שבה ותועפות הרגש שגדשו אותה.
|
"שירתה מקורית להפליא, וחשובה לא פחות משירתן של דליה רביקוביץ ויונה וולך. מרביקוביץ נטלה הרכבי את הטון המשתוקק עד יאוש, את עוצמת הרגש הגדולה המכלה את עצמה. מוולך את מה שאפשר לכנות משחק הגופים הדקדוקיים המתחלפים – יחיד ורבים, ראשון ושני ושלישי, זכר ונקבה. ומשתיהן נטלה מוזיקליות מופלאה, ספרותית-מקושטת מצד אחד ודיבורית-משוחחת ולעתים אף מאגית או אקסטטית מצד שני." (אלי הירש)
|
| חדוה בפתח ביתה בשכונת אבו-טור בירושלים. עד 1967 גדר ביתה של חדוה היתה קו הגבול, ומעבר לו שכנו השכנים הירדנים. | צילום: אורי מוזס-רון |
חדוה הרכבי נולדה בקיבוץ דגניה ב'. בוגרת האקדמיה לאמנות 'בצלאל'. לצד פעילותה כמשוררת הציגה את עבודותיה בתערוכות בארץ ובעולם, ולאורך כל שנות פעילותה שילבה בין שתי אמנויות אלה, השירה והציור. אם לאלישע, הוא מיגו, שנהרג באורח טרגי ב-2003.
הָשִׁיבוּ לִי אֶת מִיגוֹ שֶׁלִּי
הָשִׁיבוּ לִי אֶת קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים שֶׁלִּי
הָשִׁיבוּ לִי אֶת הָאוּרִים וְהַתֻּמִּים שֶׁלִּי
הָשִׁיבוּ לִי אֶת הַיֶּלֶד הַיְפֵהפֶה שֶׁל הַנֶּצַח שֶׁלִּי
מַלְאָךְ אִינְדְיָאנִי שֶׁלִּי
אֲדוֹן עוֹלָם שֶׁלִּי
לאה גולדברג היא ששלחה את שיריה הראשונים של הרכבי לפרסום ב'על המשמר' ואף הכינה לדפוס את ספר שיריה הראשון, כי הוא מלך, שזיכה אותה בפרס לביכורי יצירה על שם ניומן.
כאן חדוה מספרת על פגישתה הראשונה עם לאה גולדברג. |
כּוֹאֵב לִי הָרֹאשׁ מֵרֹב הַקַּמְפָּארִי הַזֶּה שֶׁשָּׁתִיתִי עַכְשָׁו. אַתְּ לֹא בֶּאֱמֶת חוֹשֶׁבֶת שֶׁאֲנִי אֵיזוֹ סְתָם־אַחַת, רוֹפֶפֶת, לְקוּיָה, לֹא שַׁלֶּטֶת בְּרוּחָהּ, שֶׁלֹּא יוֹדַעַת לְאָן פָּנֶיהָ מוּעָדוֹת, וּמַה הִיא עוֹשָׂה בְּשָׁעָה כָּזוֹ מְאֻחֶרֶת, בְּאֶמְצַע הַלַּיְלָה, בָּרְחוֹב, בְּלִי כִּוּוּן מְסֻיָּם, בְּלִי אִישׁ מְסֻיָּם, בְּלִי נְקֻדַּת מוֹצָא שֶׁתְּפַלֵּס לָהּ דֶּרֶךְ, בְּלִי לִהְיוֹת חֵלֶק מֵהַלְּבָטִים הָאֵלֶּה, בְּלִי לְהַפְנוֹת לָהֶם עֹרֶף, בְּלִי לְהַעֲנִיק לָהֶם דָּבָר, בְּלִי לָקַחַת מֵהֶם דָּבָר, בְּלִי כָּל הַדֵּעוֹת הַבְּרוּרוֹת הָאֵלֶּה אוֹדוֹת מַה זֶּה הַדָּבָר הַזֶּה שֶׁאֲחֵרִים קוֹרְאִים לְזֶה "אֵלֶּה הַחַיִּים"
|
| טיוטות שיריה | צילום: אורי מוזס-רון |
על שירתה זכתה הרכבי, בין השאר בפרס רחל ניומן, תשל"ג - 1973, מטעם בית הסופר ע"ש חיים הזז, ירושלים; פרס ע"ש ואלנרוד 1972, 1974; פרס היצירה לסופרים ומשוררים ע"ש לוי אשכול – תשמ"ג – 1982, תשנ"ג – 1992; פרס יהודה עמיחי לשירה העברית, תש"ע, 2010; פרס רמת-גן לשירה עברית, תשע"א - 2011; פרס מיוחד לשירה מטעם דירקטוריון אקו"ם - 2013; פרס ביאליק לספרות יפה, 2014; פרס ע"ש דליה רביקוביץ על מפעל חיים - 2017; פרס אקו"ם על מפעל חיים בתחום הספרות, 2017; פרס ראשון ליצירה ספרותית מטעם הקרן ע"ש יצחק לייב ורחל גולדברג בקטגוריית שירה; פרס לאה גולדברג לשנת 2020; פרס זלדה לשירה 2020. |
אֲנִי מְדַבֶּרֶת עַל תְּשׁוּקָה. הַתְּשׁוּקָה לְגַלּוֹת אֶת הַמָּקוֹם הָאֲמִתִּי - אֵיפֹה שֶׁהַכֹּל קוֹרֶה - חַיֵּינוּ - שֶׁאֵין לָנוּ מֻשָּׂג אֵיפֹה הֵם מַתְחִילִים, לְאָן הֵם מַמְשִׁיכִים, מַה מְּסַחְרֵר אוֹתָם, מַה מְּיַשֵּׁר אוֹתָם, מַה מְּנַוֵּט אוֹתָם, מַה מְּעוֹרֵר אוֹתָם לְהַגְדִּישׁ אֶת הַסְּאָה, לָצֵאת מִגִּדְרָם, לַעֲבֹר אֶת גְּדוֹתֵיהֶם, מַה מַּחְרִיב אוֹתָם, מַה הוֹפֵךְ אוֹתָם לְאוֹקְיָנוּס־שֶׁל־חֳרָבוֹת.
הַתְּשׁוּקָה לֶחֳרָבוֹת
הַתְּשׁוּקָה לְשֶׁקֶט לְאַחַר הֶחֳרָבוֹת. הַתְּשׁוּקָה לְהַקְשִׁיב לִזְרִיחַת הַשֶּׁמֶשׁ מֵעַל הֶחֳרָבוֹת
שִׁיר הוּא זְרִיחָה מֵעַל הֶחֳרָבוֹת
|
| חדוה חותמת על ספרה | צילום: אורי מוזס-רון |
אַגִּיד אֶת זֶה פָּשׁוּט: כָּל שִׁיר הוּא אִי־שֶׁל־סֵדֶר בָּאוֹקְיָנוּס הֶעָצוּם הַזֶּה שֶׁל הָאָנַרְכְיָה שֶׁל הַחַיִּים הַפְּנִימִיִּים
|
הֵלִית הֵלִית, ספרה השמיני והאחרון, ראה אור לאחרונה. הוא חותם את הטרילוגיה שנפתחה בספרים רָאנָא ומִיגוֹ, ויש הרואים בה לא רק את מיטב יצירתה של הרכבי, אלא גם את אחת מפסגות השירה העברית של העשורים האחרונים. עם השלמת הטרילוגיה הושלם גם סיפור חייה.
|
בלילה ההוא
וְאָז
הָיִיתִי שְׂפַת-יָם מְאֻשֶּׁרֶת
אֲשֶׁר בֵּין חוֹלוֹתֶיהָ
נָחָה קוֹנְכִיָּה
וְהַרְבֵּה עֵשֶׂב-יָם עָלָה מִן הַיָּם
עַד שָׁעָה מְאֻחֶרֶת
וְעָמְדוּ הֶהָרִים כִּגְדוּדֵי-מִגְדָּלִים
שֶׁהֻצְּבוּ לְמִשְׁמֶרֶת
עַל קַרְקָעִית הַיָּם
וּמִישֶׁהוּ שֶׁבָּא מִמְּצוּלוֹת שֶׁל אֵיזֶה יָם אַחֵר
הִנִּיחַ אֶת כֵּלָיו
עַל אֲדָמָה אַחֶרֶת
יַחַד עִם חַיָּיו
|
היי שלום, חדוה אהובה. אנחנו כבר מתגעגעים.
|
הָשִׁיבוּ לִי אֶת מִיגוֹ שֶׁלִּי.
עד שיחזור
|
|
|
|
|
03-5785810 | הקיבוץ המאוחד - ספרית פועלים | הירקון 23, בני ברק
|
|
|
|
|
|
