ניוזלטר רבעון שלישי יוני - ספטמבר 2026

דבר היו"ר והמנכ"ל

ברבעון האחרון עסקנו בראש ובראשונה במחיר הבריאותי שמשלמים תושבי המרחב בשל המשך הפעלתן של היחידות הפחמיות בתחנת הכוח אורות רבין.
נתוני מפל"ס 2025 מציגים שוב תמונה עקבית: אורות רבין היא מזה שנים המפעל המזהם ביותר בישראל, חוות הדעת הרפואיות מעידות כי כך נגרמת תמותה ותחלואה רבה. אנו נמשיך לנהל את העתירה שהגשנו בנושא, ולפעול בכל הרמות לסגירת היחידות המזהמות.
ברבעון זה פעלנו גם בזירת התכנון והרגולציה - מהשגות על תוכנית מתקן ההתפלה, בעמק חפר, דרך עמדה מפורטת על מדיניות הדיווחים של המשרד להגנת הסביבה, ועד לקידום חוק עזר חדש להסדרת שפכי תעשייה. במקביל השלמנו בהצלחה קורס קיימות ו-ESG לתעשייה, ופעלנו לשינוי הקיצוץ הממשלתי הצפוי בתחום החינוך הסביבתי.
כל אלה מעידים על המחויבות והפעולה המתמשכת שלנו לטובת בריאות הציבור ואיכות הסביבה, זאת מול הקיפאון הנמשך של הממשלה ומשרדיה בסגירת היחידות המזהמות בתחנת הכוח אורות רבין ובגיבוש תוכנית לאומית למשק האנרגיה.
כמי שמייצגים את 19 הרשויות החברות באיגוד, נמשיך לפעול למען התושבים ולהסדרת מדיניות הממשלה לטובת בריאותם ואיכות הסביבה.

עו"ד אלי אבוטבול
ראש מועצת זכרון יעקב
ויו"ר איגוד ערים לסביבה שרון–כרמל

ניר סהר
מנכ"ל איגוד ערים לסביבה שרון–כרמל

נתוני מפל"ס 2025: אורות רבין שוב המפעל המזהם בישראל

גם השנה, בנתוני המפל"ס שפרסם המשרד להגנת הסביבה, תחנת הכוח אורות רבין היא המפעל המזהם בישראל. מדובר בנתון חמור שממחיש את המחיר הבריאותי הכבד שהציבור ממשיך לשלם כל עוד יחידות 1–4 הפחמיות והמיושנות ממשיכות לפעול.
במקום לסגור את היחידות, המדינה האריכה את פעילותן עד 2028, הקלה בדרישות הסביבתיות ואף אפשרה שימוש בפחם מזהם יותר. נגד החלטה זו הגשנו עתירה לבית המשפט. חוות הדעת של ד"ר אופיר לבון, שצורפה לעתירה, מצביעה על כך שהמשך הפעלת היחידות גורם לעלייה משמעותית בתמותה ובתחלואה באזור.
כל עוד היחידות הללו ממשיכות לפעול, תושבי האזור ממשיכים לשלם בבריאותם. עמדתנו ברורה: יש לסגור את יחידות 1–4, ובמקביל ממשלת ישראל חייבת לגבש תוכנית לאומית למשק האנרגיה שתבטיח ביטחון אנרגטי בשגרה ובחירום.

לכתבה בנושא בישראל היום

אורות רבין: ב-40% מזמן הפעילות נמדדו חלקיקים מעל הרמה המותרת

האיגוד העביר למשרד להגנת הסביבה חוות דעת מקצועית ובה ממצאי הבדיקות שנערכו בחודש יוני במהלך הפעלת יחידות 1–4 הפחמיות בתחנת הכוח אורות רבין.
מהנתונים עולה כי מתוך 282 שעות שבהן הופעלו היחידות, ב-112 שעות נמדדו פליטות חלקיקים מעל הרמה המותרת - כלומר בכ-40% מזמן הפעילות. במהלך ההפעלות נרשמו גם תקלות במערכות שאמורות לצמצם את הזיהום: ביחידה 4 אירעה תקלה במערכת לסינון חלקיקים, וביחידה 2 התגלתה תקלה במערכת להפחתת פליטות גופרית. יחד עם זאת, פליטות חלקיקים גבוהות נמדדו גם במהלך הפעלת יחידות שבהן לא דווח על תקלה. בתחנות ניטור האוויר באזור לא נרשמו חריגות מהתקנים הסביבתיים בעקבות ההפעלות, אך במספר תחנות נמדדה עלייה בריכוזי תחמוצות גופרית.
מחוות הדעת עולה כי הישנות התקלות במערכות הפחתת הזיהום, לצד רמות החלקיקים הגבוהות שנמדדו, מחייבות בקרה מחמירה יותר לפני כל הפעלה נוספת - כולל תיעוד מפורט של מקור כל תקלה, אופן הטיפול בה, הבדיקות שבוצעו לאחר התיקון והצעדים שננקטו כדי למנוע את הישנותה. בנוסף, נדרש כי אישור הפעלה מטעם המשרד להגנת הסביבה יינתן רק בתנאי מזג אוויר מתאימים, כדי לצמצם ככל האפשר את הסיכון לפגיעה בתושבי האזור.
חוות הדעת המקצועית הוכנה על ידי מחלקת ניטור אוויר ואנרגיה באיגוד בהובלת חנאן זחאלקה.

הסתייגות האיגוד מתת"ל 143- תכנית מתקן ההתפלה בעמק חפר

מיכל רופא, האמונה על תכנון סביבתי באיגוד, הציגה בדיון בות"ל את השגות האיגוד לתוכנית תת"ל 143, הכוללת הקמת מתקן התפלה ותחנת כוח שנועדה לספק אנרגיה להפעלתו, באזור התעשייה בעמק חפר.
על פי חוות הדעת המקצועית של האיגוד, התוכנית במתכונתה הנוכחית אינה נותנת מענה מספק להשפעותיה הסביבתיות והבריאותיות. האיגוד אינו חולק על נחיצות הקמת מתקן ההתפלה, אלא על סדר הגודל של תחנת הכוח המתוכננת להפעלתו, וסבור כי יש להתאים את ההספק להגדרות תמ"א 1 ולהגבילו לעד 250 מגה-ואט. בנוסף דרש האיגוד לעדכן את מודל איכות האוויר כך שישקף את כלל מקורות הפליטה הקיימים והמתוכננים במרחב, ויבחן באופן מלא את השפעת הפרויקט על איכות האוויר. האיגוד הדגיש גם כי יש לחזק את ההגנה על הסביבה הימית והיבשתית לאורך כל מחזור חייו של הפרויקט.
מרחב שרון–כרמל נושא כבר כיום עומס סביבתי כבד: במרחב פועלת תחנת הכוח אורות רבין - המפעל המזהם בישראל ובמקביל מקודמות במרחב ארבע תחנות כוח נוספות. לעמדת האיגוד, הקמת תחנת כוח נוספת במסגרת פרויקט ההתפלה צפויה להוסיף לעומס הסביבתי החריג באזור.

עמדת האיגוד בנושא מדיניות דיווחי חומרים מסוכנים בתעשייה

טיוטת מדיניות חדשה של המשרד להגנת הסביבה מסדירה את הדיווח על תאונות ותקלות שמעורבים בהן חומרים מסוכנים, אלא שגם כשזיהום עלול לפגוע בסביבה ובתושבים, הטיוטה אינה מחייבת את המפעלים או את המשרד לפרסם את המידע לציבור.

המדיניות פורסמה להערות הציבור, ועד כה התקבלו כ-80 הערות מאזרחים, עמותות, ארגוני סביבה ומאיתנו. עמדת האיגוד, כפי שהוגשה למשרד להגנת הסביבה ע"י מנהל מחלקת תעשיות ערן דוידוב היא כי יש לתקן מספר ליקויים מרכזיים במסמך המדיניות על מנת לחזק את הפיקוח הסביבתי ואת ההגנה על הציבור והסביבה: לקבוע מנגנון עדכון אוטומטי ומיידי לאיגודי הערים לסביבה בכל אירוע חומרים מסוכנים או אירוע תפעולי חריג; להעניק לאיגודים הרשאות צפייה מלאות ומיידיות במערכות הדיגיטליות של המשרד; להמשיך את חובת הדיווח הישיר לאיגודים כל עוד לא הוסדרה בפועל הגישה למערכות; לשמור באופן מלא על סמכויות איגודי הערים לסביבה ועל חוקי העזר המקומיים; ולעגן מנגנון ברור של שקיפות והעברת מידע לציבור בעת אירועים סביבתיים.

חוק עזר חדש להסדרת שפכי תעשייה

קידמנו חוק עזר חדש להסדרת הזרמת שפכי מפעלים למערכת הביוב, שיחליף את חוק העזר הקיים משנת 1996 ויתאים את פעילותנו לרגולציה הארצית העדכנית.
המהלך נדרש בעקבות כניסתם לתוקף של כללי תאגידי מים וביוב בנושא שפכי תעשייה, הקובעים ערכי איכות אחידים לשפכים, שיטות דיגום ותעריפים. הנוסח החדש גובש בתיאום עם רשות המים. במסגרת חוק העזר החדש ייקבעו לכל מפעל תוכניות ניטור תלת-שנתיות, הדיגום יבוצע באמצעות דוגם מוסמך מטעמנו, ויוסדרו עלויות הפיקוח והבקרה בהתאם לגודל המפעל. מפעלים שבהם יימצאו חריגות משמעותיות ומתמשכות מערכי השפכים המותרים עשויים להיות מחויבים בעלויות בקרה מוגדלות.

קורס הקיימות, איכות הסביבה וה-ESG הושלם בהצלחה

הושלם בהצלחה קורס הקיימות, איכות הסביבה וה-ESG שקיימנו בשיתוף התאחדות התעשיינים ובהובלת מנהלת פיתוח הון אנושי באיגוד, קרנית אלקלסי. הקורס נבנה מתוך הצרכים שעלו מהתעשייה ומתוך ההבנה כי ההתמודדות עם אתגרים סביבתיים מחייבת ידע מקצועי, כלים מעשיים ושיתוף פעולה. בקורס, שנמשך שמונה מפגשים, השתתפו בעלי ובעלות תפקידים ממגוון ענפי התעשייה במרחב. המשתתפים רכשו כלים יישומיים להתמודדות עם אתגרי הסביבה, הכירו את דרישות הרגולציה העדכניות ונחשפו לפתרונות מעשיים שניתן ליישם כבר בשגרת העבודה. הקורס שילב בין ידע מקצועי לניסיון מהשטח באמצעות מרצים מובילים לצד סימולציות במפעלים, מקרי בוחן וסיורים מקצועיים.
בעקבות הצלחת הקורס יפתחו קורסים נוספים בתחום.

כשהחינוך הסביבתי מתחבר - קורה משהו טוב

קיימנו באיגוד מפגש לרכזות ולרפרנטיות החינוך הסביבתי מרשויות האיגוד, כחלק מתהליך הקמת פורום רכזות החינוך הסביבתי של איגוד ערים לסביבה שרון כרמל.
מטרת הפורום היא ליצור קהילה מקצועית פעילה, שבה אפשר להכיר, לשתף, ללמוד זו מזו, ליצור שיתופי פעולה, לאגם משאבים ולמצוא יחד פתרונות לאתגרים משותפים - כדי לחזק את החינוך הסביבתי ברשויות ובאזור כולו, מתוך תפיסה שכשאנשי המקצוע מתחברים – היכולת לפעול ולשנות גדולה יותר.
והמפגש היה בדיוק כזה - מקצועי, פתוח, חווייתי ומחבר.
התנסינו בסדנת "מבשלים חוסן" של הרשת הירוקה, שחיברה בין תזונה בריאה, חוסן אישי וקהילתי, ביטחון ואורח חיים מקיים.
שמחנו לארח במפגש את דורית באום, רכזת חינוך וקהילה במחוז חיפה במשרד להגנת הסביבה.

מדע, טבע וקיימות – מתחילים את השנה בשטח

אחד הכלים המשמעותיים שבהם פועל האיגוד לקידום החינוך הסביבתי הוא החיבור בין מערכת החינוך, אנשי המקצוע והשטח. במסגרת שיתוף הפעולה עם משרד החינוך, הובלנו את מפגש פתיחת השנה של מדריכות מדע וטכנולוגיה בחטיבות הביניים במחוז חיפה – יום שנועד להמחיש איך אפשר לחבר בין לימודי המדעים לבין קיימות, טבע וסביבה, ולהפוך את הלמידה לחווייתית ומשמעותית יותר.
פתחנו את היום בנחל עדה באור עקיבא, במעבדת שטח שבה התנסו המדריכות בדגימת מי נחלים באמצעות הציוד המקצועי של האיגוד, בהובלת ערן דוידוב, מנהל מחלקת תעשיות ושפכים, ובסיוע אדם פריד. משם המשכנו ל"סיור פליאה" להכרת מגוון המינים המקומי ולמפגש עם הטבע דרך התבוננות, סקרנות וגילוי. בהמשך, באגף החינוך באור עקיבא, קיימנו שיח על למידה התנסותית ומבוססת מקום, ועל הדרך שבה יציאה מהכיתה אל השטח יכולה לחזק את החיבור לסביבה, את תחושת השייכות ואת האחריות כלפיה. תודה לחנה שמילוביץ, הממונה המחוזית על הוראת מדע וטכנולוגיה בחטיבות הביניים במשרד החינוך; לסיגל אלבז ותמר לב מאגף החינוך באור עקיבא; ולד"ר דורית באום, רכזת חינוך וקהילה במחוז חיפה במשרד להגנת הסביבה – על השותפות ושיתוף הפעולה.